בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן מד
ב"ה פרעמישלא כי עת לחננה לפ"ק:
להרב הה"ג החריף ובקי החכם השלם המפורסם מ'
אלעזר
מינץ האבד"ק
קעמפען יע"א:
ע"ד האשה שבאתה להתגרש ושמה מעריסה נעכא איידיל אך שמימי נערותה נקראת בפי כל אידא וכן היא נקראת מילדותה וכן חותמת עצמה וגם הש"ץ המברך אותה מברכה בשם זה ואין איש מבני משפחתה קוראה בשם מעריסתה ולא נודעה כלל בשם זה אך לה ולבעלה איך לכתוב בגט:
תשובה יפה הורה כת"ה דשם מעריסתה מיקרי שם שנשתקע ואין לכתוב בגט רק השם שנקראת בפי כל וכת"ה מביא דברי הח"ס סי' ל"ח שצוה לכתוב בגט באשה ששמה מעריסה לביאה ונקראת וחותמת לעני לכתוב לביאה המכונה לעני עיי"ש ומפלפל בזה הנה בס' אנשי שם להגאון מהרש"ק ז"ל כ' בסי' קמ"ב דשמות שקוראים הנכרים לשנות שמות היהודים אין לכתוב בגט רק שם של יהודית כמו דאמרינין במומר דל"ה נשתקע שם של ישראל עיי"ש והגאון מצאנז זצ"ל כ' עליו בשער התשובות איך אשתמיט מיני' גמ' ערוכה בגיטין שמות ישראל שבחו"ל כשמות הגוים ובמומר הטעם משום שבשם זה הוציא עצמו מדת יהודית כמ"ש הב"י ומביאו הג"פ ולפעד"נ דהיינו טעמא דבמומר ל"ה שם ישראל כשם שנשתקע הואיל והוא נטמע בין הנכרים ולא יבא לקהלות ישראל לקרוא אותו בשם ישראל ע"כ ל"ה נשתקע דדוקא אם הי' בין ישראל ולא קראוהו בשם זה הוה נשתקע אבל אם לא הי' באפשרי לקוראו אין ראי' שנשתקע וכ"כ סברא זאת בס' אנשי שם סי' ס"ג בא' שהתערב בין הערלים ולא נקרא בשם ישראל עיי"ש וקצת ראי' נ"ל מתוס' חגיגה כ"א ד"ה דלא נפסל בהיסח הדעת רק בהי' יכול לשומרו אבל בנאבד ולא הי' אפשר לשומרו לא נפסל בהיסח הדעת עיי"ש וע' בספרי בית יצחק סי' קי"ג אות ג' ד' מ"ש בזה וה"ה הכא לא מיקרי נשתקע רק בהי' אפשר שיקרא כן ולפ"ז בנ"ד שהאשה היתה בין ישראלים וקראוה בשם אידא והי' אפשר לקוראה בשם מעריסתה ודאי מיקרי נשתקע ואמנם גם הגאון מהרש"ק לא מיירי רק באיש שעולה לתורה בשם ישראל כמבואר שם. וגם בח"ס הנראה שמברכין האשה בביה"כ בשם לביאה משא"כ בנ"ד שגם הש"ץ מזכירה בשם אידא ודאי אין לכתוב שם שנשתקע ובס' דברי חיים בשער התשובות לאנשי השם סי' ס"ג צוה לעיין בתשו' הרדב"ז סי' תקל"א שסותר סברא הנ"ל ועיינתי שם ואינו סותר לסברא הנ"ל. סוף דבר לכתוב בגט אחד שם העריסה לעיקר ושם אידא ג"כ לא נהירא דהוה שם שנשתקע ומדינא סגי בגט אחד לבד לכתוב שם אידא דהוה חנוכה שהכל קוראין אותה וזה כשר בודאן מ"מ אם רוצה לחוש לדעת הגאונים ח"ס ומהרש"ק הואיל ואנשי אשכנז בושים לקרוא שם יהודית. בכוון ורוצי' לדמות לנכרי' וגם אולי מדרכם לקרוא שם געגוע במקצת השם ומה שקוראין אינו שם כלל וגם ראיתי בס' תשו' מהר"ם שיק אה"ע סי' ק"ט וסי' קכ"ז דשם יהדות לא ישתקע מעולם ויש לכתוב שם יהדות לעיקר בשם ושם הקיצור לשם דמתקריא ע"כ מה טוב לכתוב עוד גט שני כשם נעכא אידל דמתקריא אידא ויצא הספק מלבו:
והנני ידידו