בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן לג
ב"ה פרעמישלא תרנ"ב לפ"ק. להה"ג החריף ובקי בכל חדרי תורה כש"ת מ'
שרגא
פייביל
ראהאטין נ"י האבד"ק
זלאטשאב יע"א:
א ע"ד השאלה איך לכתוב שם הירשלא אם באלף בסוף או בהא או ביוד יפה כ', כת"ה לכתוב באלף כעין שם חול שאין לכתוב בה"א וגם אין לכתוב ביוד דשמא יקרא המסדר בחיריק וזה אין נקרא בחיריק כעין שכ' בנובי"ת סי' קכ"ד בשם טאלצי שחותמת ביוד אם יכתבו באלף יקראו הקורא בדקדוק שלא בחיריק והיא חותמת עצמה טאלצי בחיריק ויאמרו שאין זו המתגרשת וכש"כ להיפך אם יכתבו ביוד ומה"ט אנו כותבין ליבלא באלף. וכמדומה שכ"כ באנשי שם וחתני הרה"ג מ'
נתן נ"י כעת האבד"ק
ראהאטין הערני דאין לחוש לזה בשם ליבלא הירשלא לפמ"ש המדקדקים דהתנועה הג' שלפני הנגינה תתחלף לשוא זולת אם נכתב מתג תחת התנועה הא' ע"כ אין לחוש שהקורא יקרא ליבלי בחירק כיון שיהי' אז ג' תנועות והתנועה הראשונה בצירי ולא בשוא וכן בשם הירשלא משא"כ בשם טאלצי דליכא רק שתי תנועות חשש הנוב"י שנקראת בחירק ויאמרו שאין זאת המתגרשת ובאמת נ"ל דה"ט דמבואר בב"ש בכללים סעיף כ"א שם קטנות ליבלי ביו"ד וכ"כ בספר קב ונקי באות ל' ס"ק בשם מהר"ם מראטינבורג החדשות סי' כ"א שיש לכתוב ביו"ד ולא חשו לחשש הנ"ל מ"מ גוף הסברא אינה מוכרחת דכיון דכשיש מתג קורין בדקדוק כמו אנכי קטונתי ע"כ י"ל שיקרא בחירק ולכן יש לכתוב באלף וכן אנו נוהגין ויפה כתב אך השגתי מהרב המו"ץ משם שכתבו בגט הירשלא דמתקרי הירש ומתקרי יואל צבי דהמגרש הי' נקרא בפי כל הירשלא ומקצת ב"א הי' קורין אותו בפניו הירש וע"כ פקפקו כ"ת והמו"ץ על הגט שנשלח לידם ובזה באמת לא יפה עשה המסדר שעשה משם קטנות שם עיקר להקדימו לשם העיקר ואף דבט"ג בלקוטי שמות כתב בסעיף ה' ו' שיש לכתוב ליזר דמתקרי אליעזר זאב ליב דמתקרי משה יהודא מ"מ שם קטנות אין לעשות לעיקר השם ועוד דשם היו הכל קורין אותו ליזר או ליב הוה חניכה שהכל קורין משא"כ בזה. שמקצת קורין אותו בפניו הירש ל"ה הירשלא חניכה שהכל קורין אותו רק חניכה שרוב קורין אותו ורוב לא מקרי הכל כמ"ש בב"מ צ"ד לא תימא כל הנאה שלו אלא רוב הנאה שלו ועיין בטו"ז סי' תקפ"ג ס"ק ז' ומ"מ אין זה מוכרח דאמרינן ביבמות כ"ז כיון דרובן גביה קריה לי' כולן דכיון דהרוב קורין אותו הירשלא שפיר כתב הרוב תחלה והמיעוט אח"כ דמתקרי הירש ואם לא כתב כלל שם יואל צבי הי' כשר בדיעבד וכ"כ באהלי שם כלל ז' אות ח' בשם המובהק יהודה ליב ויש קורין אותו ליב ויש קורין הירש וכתב אנא ליב דמתקרי הירש כשר ע"כ אם כ' הירשלא דמתקרי הירש דמתקרי יואל צבי כשר הגט אך מה שכתב ודמתקרי הי' לו לכתוב בלא ו"ו דשם האחרון עוקר שם הראשון כמ"ש ב"ש ס"ק ל"ז וכ"כ בט"ג בלקוטי שמות מחמת חולי סעיף י"ז וי"ח ואף שבלקוטי שמות סעיף כ"ג כ' שמרי' יהודה המכונה ליב ודמתקרי שמרי' ליב ועיין בפנים שם צ"ל דבין המכונה ודמתקרי כותבין בו' משא"כ בשני דמתקרי דשייך טעם הב"ש שעוקר שם הראשון ובדיעבד אין קפידא אם כ' בו' או בלא ו':
ב ושוב אחר כתבי זאת השגתי מכתבו השני ושם נאמר שכ' בהגט הירש דמתקרי הירשלא דמתקרי יואל צבי. גם זה נכון ויותר טוב ממה שהי' כותב הירשלא דמתקרי הירש דהחתימה הוא הירש כמו שכ' כ"ת במכתב הב' ומיעוט קורין אותו בפניו הירש ושם הירשלא הוא שם קטנות על כן החתימה והמיעוט מכריעין דשם העריסה הי' מסתמא הירש ולא הירשלא וכעין זה כ' בלקוטי שמות אות ט"ז וכ"ט בשם מרים בילא ופרידא בילא. ומה שכ' ומתקרי נשען על אהלי שם כלל ה' אות ח' לכתוב ומתקרי ולא ודמתקרי אין אנו נוהגין כן ובעל אהלי שם במח"כ כ' דבר שרוב הפוסקים לא כתבו כן ואין לשנות מנוסח שכ' הראשונים נקרא כן ונקרא כן. על כן אין לחדש חדשות וגם במ"ש הת"ג לכתוב בשם שנשתקע דאיתקרי אין סומכין כמבואר בט"ג לקוטי שמות אות ל' ס"ק ל"א. ומ"מ אם רצה לסמוך על דברי אהלי שם אין מזחיחין אותו ולדינא הי' יכול לכתוב יואל צבי המכונה הירש והמכונה הירשלא ואף דבין ב' שמות חול אין לכתוב המכונה כיון דשניהם קאים על שם הקודש כמ"ש ב"ש המכונה זלמן והמכונה זעמיל. ועל החתימה ומיעוט קוראים שיש לכתוב המכונה ואין לחוש לדעת הב"ש דהמכונה קאי אדסמיך לי' כמו שפוסק בט"ג בלקוטי שמות אות ה' ואם בחר לו דרך השני של הט"ג שם ג"כ נכון ודברי המערער אין להם מקום:
ג ועל דבר השאלה בנידון בהכ"נ שקנו המקום לבנות בהכ"נ אצל נכרי והתנה המוכר שבאם יבנו בהכ"נ יהי' רשאי בידו ובא"כ להשתמש בכותל בהכל וכן נכתב בהטאבלע ועתה קנה ישראל זכות זה מהנכרי ורוצה להגביה כותל בהכ"נ ולהשתמש בהכותל ויצמח מזה זכות לבהכ"נ והביא כת"ה שאילת יעב"ץ סי' נ"ה ח"ב שכ' דאם התנה המוכר מתחלה מותר להשתמש עיי"ש מ"מ צ"ע דשמא ישמש המוכר בתשמיש מגונה וקלות ראש ול"מ תנאי אפי' בחורבנה כמבואר בסי' קנ"א סעיף י"ד ומג"א ס"ק י"א וצ"ל דדוקא אם הי' הבהכ"נ של ציבור ל"מ תנאי משא"כ אם המקום הי' של המוכר ומכר אדעתא דהכי מהני תנאי ובאמת י"ל דה"ט דל"מ תנאי דדעת הר"ן בביצה ל' אהא דהקשה בגמ' שם ומי מהני תנאי דבדאורייתא ל"מ תנאי. והנה קדושת בהכ"נ הוא מדרבנן כמ"ש הפמ"ג סי' קנ"א אך לדעתי בזיון בהכ"נ הוא איסור דאורייתא כעין שכ' הריב"ש דאף דחכם שמחל על כבודו כבודו מחול מ"מ אבזיוני ל"מ למחול ונמצא דמה"ט בתשמיש בזיון ל"מ תנאי אך כבר הקשו על הר"ן ממעילה י"ב והובא בספרי לאו"ח סי' ק"ט ס"ק ב' ומ"מ יש לעיין בדבר באופן דאם אפשר להתפשר שיבנה המוכר או הבא מחמתו מחיצה דקה וקלה ואז רשאי להגביה כותל בהכ"נ בסמוך להמחיצה דקה שלו. והנני ידידו