בית יצחק אבן העזר חלק ב· רבי יצחק יהודה שמלקיש
סימן טו
ב"ה לבוב תרנ"ט
להרב הה"ג החריף ובקי המפורסים מ' חיים גילערנטער נ"י האבד"ק
קיטוב.
ע"ד השאלה איך לכתוב בגט בעיר קוטב. כי בשנים קדמוניות כ' קוטב דמתקריא קוטא מתא דיתבי על נהר טשערמיש ועל מי מעיינות ועל מי בארות ואח"כ ראה רב אחד שמעיין אחד כוזב ושאל להגאון מ' יוסף שאול זצ"ל וצוה להשמיט מי מעיינות ובארות ולא לכתוב רק על נהר טשערמאש וכן כתבו כמה שנים ואח"כ ראו שהרב הגאון מסאנז בתשובות דברי חיים צוה לכתוב על נהר טשערמאש ועל מי מעיינות בארות בלא ו' משום שהמעיין אינו מוכזב במקומו והרב הגאון מ' יצחק אהרן איטינגא זצ"ל האבד"ק השיב ג"כ שלא להשמיט מעיינות ושאל איך לעשות מעתה גם כ' דנהר טשמרמאש נתרחק מן העיר וקרוב לעיר ויזניצא אך נהר קטן נכרת מן הגדול ונקרא ראסטאקי ובני העיר משתמשין מיניה לטחינה ורחיצה ע"כ אולי הנהר הקטן בכלל מי מעיינות ואולי יש מעתה להשמיט נהר טשערמאש כי הוא רחוק מהעיר. אך כיון שהנהר הקטן נכרת מן הגדול עדיין שם נהר טשערמאש עליו גם בדבר דמתקריא קוטא נסתפק אם לכתוב קוטא בו' בין הק' להטי"ת או בא' בין ק' לט':
תשובה קשה עלי להכריע בין הרים גדולים ומ"מ אכתוב חוות דעתי. הנה מה שכ' הגאון מסאנדץ לכתוב מי מעיינות בארות בלא וא"ו עיינתי בדברי חיים ח"ב סי' ק' ולא כ' להשמיט הוא"ו רק כ' על מי מעיינות ובארות. אמנם דבריו שם בקיצור נאמרים והנה מה שכתב שם דבאמת גם בארות נכללו במעיינות ואינו מזיק במה שכתב מעיינות הן אמת שכ' כן הב"ש בסי' קכ"ח ס"ק ט"ו וז"ל ואפשר דהכל נכלל בכלל מי מעיינות כי בארות ג"כ מי מעיינות אלא שחופרים עד שנמצא מעיין (ולשון הב"ש לא נהירא לי. ויותר נ"ל למחוק תבת אלא וצ"ל כי בארות ג"כ מי מעיינות שחופרים עד שנמצא מעיין) אמנם בנוב"י ת' סי' קט"ו תמה על הב"ש מתשובת מהרי"ק סי' ק"ז שהבי' בב"י מדכתב שאם יש מעיין רחוק מן העיר ב' מילין ובעיר לא נמצא רק בארות וכ' מעיינות פסול ונסתפק הב"י אם פסלו מפני שהמעיין רחוק הא הי' בתוך העיר לא היה פוסלו או אף אם הי' בעיר הי' פוסלו בשביל שכ' לשון רבים ואין בעיר אלא מעיין אחד ומבואר דבארות לא הוה בכלל מעיינות דאל"כ הי' כשר. [ואף שמהרי"ק שורש כ"ו כתב לענין מקוה דמעיינות ובארות אחת הן מ"מ כ' שם דבלשון בני אדם נפרדות הנה ע"כ שפיר כ' בשורש ק"ו דלענין גט אם כתב במקום בארות מעיינות פסול]. ועיין בהגהות מוח"ז הגאון רע"א שכ' להנוב"י דאם יש להעיר נהר ובארות ולא מעיינות וכ' נהר ומעיינות פסול. אמנם י"ל דהב"ש מיירי בבארות שהם ג"כ מעיינות כמ"ש הב"ש שחופרים עד שנמצא מעיין. והגם שיש חולקים דבארות הם עצורים כמו בור ומעיינות יוצאים החוצה כמ"ש בגט פשוט ס"ק נ"ב דבארות הם גומות הנובעים ובונים עפ"י הגומות בנין ומעיין המושך מים ממקור נביעתו על הארץ לא מיקרי באר. מ"מ ס"ל לב"ש דאם הבור מעיין הוא בכלל מי מעיינות דרש"י בביצה ל"ט פי' מעיינות הנובעים שאינם יוצאים החוצה הרי דמיקרי מעיין ומהרי"ק מיירי מבארות המכונסים ממי גשמים ואינם נובעים מש"ה אם כ' מעיינות פסול. הן אמת דמסתימת לשון הב"י ומהרי"ק משמע דבכל בארות פסול. ועיין בתשו' ח"ס ח"ב סי' ל' שהאריך הרבה בדברי הנוב"ת הנ"ל ובדבריו מבואר ג"כ דאם כ' על בארות מעיינות פסול. אף בבארות שהם מעיינות כיון שהם עצורים בכלים ועיין רש"י עירובין י"ח דבאר הוא מים חיים ועל כרחך אף שהוא נובע דזולת זה ל"ה מים חיים מ"מ מיקרי באר והוא. עצור בכלי. וכ"ז דלא כב"ש:
ב ומ"ש הרב הגאון מסאנדיץ דמסתמא במקום שהמעיין הולך לעיר נפתחים עוד מעיינות. כבר כתבתי שדבריו בקיצור נאמרים שאם אין ידוע שיש עוד מעיינות בעיר איך יכתוב מעיינות בלשון רבים. מ"ש הגאון מסאנדץ דעל מי בארות הוא פי' דמה שכ' על מי מעיינות פירושו מי בארות לא משמע כן בלשון הגט ולמה לי פירוש. ואף דמצינו בקרא דסיפא מפרש לרישא כמ"ש תוס' פסחים דף מ"ג ע"ב ד"ה ס"ד שכ' דס"ד דאורחא דקרא דסיפא מפרש לרישא וכן משמע קצת דקאי במסקנא לפי' ר"י עיי"ש היינו אם מוסיף דין חדש כמו דדרשינן כל שישנו בקום אכול מצה. אבל פירוש בלא שום דין חדש אין לדרוש ומצינו בכלל ופרט דאין בכלל אלא מה שבפרט אין זה פירוש רק דאתי הפרט ומוציא מן הכלל. וקשה דא"כ למה לי כללא בקרא וכתבו תוס' בנזיר ל"ה ע"ב ד"ה איכא וא"ת בכלל ופרט כללא מאי אהני ותירץ דלא נילף מגז"ש או במה מצינו מן הפרט. וזה צ"ע מש"ס דמנחות כ"ה ע"ב דילפינן מושחט את החטאת זה בנה אב לכל החטאות שטעונין צפון. ומקשה טעמא דכתב רחמנא החטאת הא ל"ה הוי אמינא שזה טעון צפון ואין אחר טעון צפון. לאו משום דהו"ל כלל ופרט דאין בכלל אלא מה שבפרט אע"ג דמרוחקין דנין בכלל ופרט והו"ל להקשות ולטעמיך דדנין בכלל ופרט אמאי דרשינן הבנין אב לכל החטאות והרי בכלל ופרט אין דנין במה מצינו ולא בגז"ש וה"ה בנין אב וע"כ מוכח דלא כהתוס'. אך שמא בנין אב דילפינן מקרא עדיף ממה מצינו ומגז"ש. אך לא משמע כן בזבחים נ' דדבר הלמד בגז"ש חוזר ומלמד בגז"ש ודבר הלמד בגז"ש אם חוזר ומלמד בבנין אב הוא איבעיא דלא איפשטא. אך י"ל דכלל ופרט המרוחקין עדיף לענין זה דילפינן בבנין אב ומ"ה מקש' רק טעמא דכתב קרא ועכ"פ בקרא לא אשכחן פירוש וכ"ש בגט אין לכתוב פירוש. ומה"ט אף לכתוב מי מעיינות מי בארות בלא וא"ו די"ל שהוא פירוש מ"מ בחנם אין לכתוב פירוש:
ג והנה בתשובות ש"ב הגאון מהרי"א הלוי ח"א סי' קמ"ו צוה לכתוב מי מעיינות שנשען על דברי נובי"ת סי' קט"ו הנ"ל שכ' ליישב דברי הב"ש שלא יסתור ד' מהרי"ק וכ' דבמקום שכותבין שם הנהר שא"צ לכתוב יותר. אך מצד המנהג נוהגין ע"כ כותבין מעיינות וקורין לבארות מעיינות וזה דברי הב"ש משא"כ מהרי"ק מיירי במקום שאין כותבין שם הנהר ע"כ אם כתב על הבארות מעיינות פסול. הנה אף שהנוב"י מיישב כן דברי הב"ש מ"מ גוף החילוק תמוה דממנ"פ אם בארות שהם עצורים ויש בנין סביב המעיין לא מקרי מעיינות יש שינוי בגט שכותבין דיתבא על מי מעיינות והעיר אינה יושבת על מי מעיינות ואם בארות נקראים מעיינות אמאי פוסל מהרי"ק באם אין שם נהר. ואף אם נאמר דל"ה סימן כלל מ"מ גם בלא כ' סימן כשר וע"כ דהוי שינוי ע"כ צ"ע אם יש לסמוך על זה, ומ"ש בתשובה הנ"ל עוד דכיון שיש שם נהר קטן שקורין רוסטאקי שפיר כותבין מי מעיינות לכלול גם הנהר הקטן ז"א דכיון דהנהר רוסטאקע. שפירושו נכרת יען שיוצא מן הטשערמאש שהולך בתוך התחום חוץ לעבורו של עיר וכותבין נהר טשערמאש מטעם שכ' הגט פשוט ס"ק מ"ג כיון ששורש מעיין זה בתוך העיר ה"ה בזה שהרוסטאקע נכרת טשערמאט מטעם שכתב הגט פשוט ס"ק מ"ג כיון ששורש מעיין זה בתוך העיר ה"ה בזה שהרוסטאקע נכרת מן הטשערמאט קורין הנהר הקטן בשם הגדול שיצא ונכרת ממנו וכ"כ בג"פ ס"ס ק"כ סקנ"ב דאם ע"י צינורות בא מהמעיין להעיר הכל הולך אחר העיקר א"כ שוב אין להזכירו בכלל מעיינות ומ"ש עוד שכיון שהמעיין סופו לחזור שפיר כותבין מעיינות וזה ליתא כמ"ש כת"ה כיון דעתה מכזב אין לכתוב זה המעיין ע"כ הנראה דאם המעיין מכזב ונמצאו בארות שמסתפקין מהם לכביסה ולשאר צרכים יש לכתוב דיתבי על נהר טשערמאש ועל מי בארות שיש ג"כ ב' סימנים ומ"מ לא להכריע באתי כי אין משיבין את הארי כו' בשגם להכריע בין הגדולים כמוהם אך הנני כמעיר על המעיין אמנם אם יסמוך על ב' סברות שכ' בתשובת מהרי"א הנ"ל לא אשתביש חלילה. ובדבר שם העיר יכתוב קוטב דמתקריא קוטא כמו שנוהגין מקדם קדמתא כמ"ש בתשו' דברי חיים הנ"ל ואין להאריך יותר ומ"ש כת"ה שרבנים מעיירות אחרות באים לעירו ומסדרין שם גיטין זה ודאי אינו נכון וחלילה לרב מחוץ לעיר לסדר גיטין באתרי' אם לא כי נמצאו שם שני רבנים יסדרו ביניהם כדת. וה' ישפות שלום לכל ישראל והנני ידידו