אור ברסלב

בית יעקב הלכות כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

סימן קב

סימן קא

סעיף א' אינו יכול לומר לא אגבה. עיין ב"ש ס"ק ג' דבמקום שחב לאחרים אינו יכול לומר לא אגבה ולכאורה תמוה דלמה לי טעם זה תיפוק לי' דבלאו האי טעמא בע"ח קדים חדא דמבואר בח"מ סימן צ"ז דאפילו מלוה ע"פ קודם למזונות ועיין תומים שם דאין חילוק בין בחיי הבעל בין לאחר מיתת הבעל ולא כפרישה שם דמחלק ע"ש. ועוד דהא מבואר בסי' צ"ג סעיף כ"ב דאין דין קדימה במזונות ובסימן זה מבואר דבמקום דאין דין קדימה כשיש בע"ח וכתובה דנותנין לבע"ח. ואפשר לומר דנ"מ למה דמבואר בח"מ סימן ק"ד דאם שלא הגיע עדיין הזמן פירעון של הבע"ח מוקדם שנותנין להבע"ח מאוחר ואין המוקדם יכול למחות ומבואר בתשובת הרשב"א סימן אלף קי"א דאף דאיכא למיחש לשמא תכסוף מכל מקום כיון דהוי כמכור לבע"ח עד זמן הטרפא לא מעכבינן לי' משום חששא דשמא תכסוף ולזה הי' ס"ד גם בכאן כשבא זמן מזונות ולא הגיע זמן פירעון הבע"ח להגבות למזונות כמו בשאר בע"ח מאוחר קמ"ל דמזונות שאני דלא תיקנו אנשי גליל במקום שחב לאחרים ודמי כאילו אין עליו חוב כלל ממזונות ומגבין לה כתובתה והמותר לבע"ח:

סעיף ב' עיקר ותוספת. עיין ב"ש ס"ק ה' אבל לא הנדוניא וכו'. ואף דבאשה שייך לומר יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא ובע"ח איכא נעילת דלת דהא מהאי טעמ' אינה גובה עיקר ותוס' מ"מ בדבר שהוא שלה לא שייך לומר הך טעמא דיותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא כמ"ש הח"מ לעיל סימן ק' ס"ק כ"א ע"ש:

שם ומיהו אם תפסה. עיין ב"ש ס"ק ו' שכתב לפרש דברי הרמב"ם פי"ז מהלכות אישות דשם איירי כשיש לשלם לכולם ומ"מ כשיש מוקדם נותנין למוקדם תחילה כו'. ודבריו אינן מובנים לי כלל. ולפרש דבריו נראה דהנה אם יש בכאן מטלטלין מזומני' להגבות לחוב אחד ויש גם כאן מטלטלין ידועים שיבואו לאסר זמן שבמקום שיש דין קדימה כגון במטלטלין הגב קרקע ודאי ד"ה נותנין המטלטלין דמטו לידי' ראשון להמוקדם וכן בבע"ח וכתובה אם זמנם שוה נותנין המטלטלין הראשונים לבע"ח וזהו כוונת הב"ש דמיירי שיש לכולם לשלם ומ"מ כשיש מוקדם (כלומר שיש דין מוקדם נותנין למוקדם בתחילה ולא חיישינן למאוחר שמא יבוא לידי הפסד למאוחר) וכשאין מוקדם ביניהם (כלומר כשאין דין קדימה) אין חולקין אלא נותנין לכולם כאחד (כלומר כל מה שיש בנמצא נותנין לכולם בשוה ואין חולקין למוקדם תפילה) ובזה ס"ל אם זכה המטלטלין אין מוציאין פי' דדוקא כשלא ישאר להבע"ח מוציאין מה שתפס אבל כשאין פסידא להבע"ח אין מוציאין דאם יבוא הפסד ביני לביני אז יוציא ממנה:

שם וכן הורו אחרונים. עב"ש ס"ק ח' שכתב בשם מהרי"ל דאם היא נותנת ונושאת בבית ובא המעות לידה חייבת מדין ערב כו' במהרי"ל לא נמצא זה רק במהרי"ו סימן ל' ואף במהרי"ו ג"כ מיירי שעירבה בפי' מ"מ מסוף דבריו שהביא ראי' מהג"א והגמי"י משמע שאפי' לא עירבה הדין כך אך מכל מקום נראה לפע"ד ברור שמהרי"ו לא כתב כן רק לענין שהיא אינה יכולה לתפוס בכתובתה וזהו מילתא דמסתבר דהא מדינא לבע"ח יהבינן משום נעילת דלת רק דתפיסה מהני דנגד תפיסה דלא שכיח לא שייך נעילת דלת אבל באשה הנו"נ שכל המעות המטלטלין הן בידה ולעולם היא תפוסה ועומדת אם נאמר דמהני תפיסה זו נגד הבע"ח אין לך נעילת דלת יותר מזה כיון שהכל יודעין שהאשה תתפסם לכתובה וכמו שעשו בשאר נשים בלא תפיסה ליתן לבע"ח משום נעילת דלת כך תיקנו בנו"נ אפילו בתפסה ושפיר הביא ראי' מהגהת אשר"י והגהת מיימוני כמו שהן מחייבין להבעל כשלותה האשה משום תקנת השוק כמו כן מחייבין האשה הנו"נ שיהי' דינה אף שהיא תפוסה ועומדת לא היתה תפיסה משום נעילת דלת של הבעל חוב אבל במקום שיש להן דין קדימה מן הדין כמו שלא ביטלו דין קדימה בשאר נשים נגד הבע"ח כמו כן לא ביטלו באשה הנו"נ ומכ"ש דליתא לדברי הב"ש שתהא מחויבת מדין ערב ולדבריו מחויבת לפרוע משלה ג"כ דמה"ת תגרע האשה הנו"נ משאר נושאים ונותנין ואטו שאר נושאין ונותנים יתחייבו לשלם משלהם ולכך נראה לפענ"ד כמ"ש:

סעיף ג' אין שומעין להם. עיין ב"ש ס"ק י"ג ועיין בספר הפלאה שסתר דבריו ופשוט:

סעיף ח' וכן אם הקדיש. עיין ב"ש ס"ק כ"ה שתמה בזה ולפי עד"נ ליישב דהנה לכאורה קשה מה שאמרו בש"ס דלבית הילל דיש שאלה בהקדש לא חיישינן לקנוניא דהא בידו לשאול ולמה לו לעשות קנוניא ע"ש והא הפילו יש שאלה אכתי איכא חשש גדול שמא חייב לאחרי' וירא לשאול דאם ישאול יבואו ויטרפוהו ממון ולכך עשו קנוניא לגרשה ותטרוף מהקדש ותכניס הקרקע בתור' ברזל או מלוג שלא יהי' שאר בע"ח יכולין לגבות מהן. אמנם בש"ס יש לתרץ דמדינא מטלטלי לא משתעבדי לכתובה אפילו מיני' וע"כ מיירי במקרקע ויש לומר דהכי קאמר כיון דיש שאלה בהקדש א"כ כשירצה לעשות קנוניא אפילו נגד בע"ח ישאל על הקדישו ויגרשנה וממ"נ למאי איכא למיחש אי לבע"ח מוקדם אי לבע"ח שזמנו שוה עם האשה דהדין הוא דנותנין להבע"ח א"כ מה תועלת לו בגירושין דהבע"ח יטרוף מן האשה ואם נחוש לבע"ח מאוחר מן האשה מה מהני במה שכופין אותו שידירנו הנאה דאם נכפנו ישאל על נדרו ואח"כ יגרשנה דאפילו אם הבע"ח יטרוף כשיגרשנה תחזור האשה המוקדמת ותטרוף מהבע"ח ואתי שפיר. ולפי זה אתי שפיר גם דברי המחבר דהמחבר מיירי במטלטלין דלדידן מטלטלי משעבדי דלפי זה אפי' יש שאלה איכא למיחש שיש לו בע"ח במלוה ע"פ בעדים תוך זמנו ואם ישאל על הקדש ויהי' שלו אפילו יגרשנה במטלטלין לבע"ח יהבינן ואפילו תפסה לא מהני לדיעה אחת משא"כ כשלא ישאל על הקדישו והקדש דין לקוחות יש לו ואם יש לו מלוה ע"פ שמלוה ע"פ אינו יכול לגבות מהקדש והיא תגבה אותן בכח שטרא דמטלטלין של הקדש יכולין לגבות כמו שכתבו התוס' בעירוכין דף כ"ג בדיבור המתחיל משום דכ' אבוהו ולא יהי' הבע"ח יכול לטרוף מהאשה שתגבה מהקדש בכח שטרא ופסק המחבר שפיר:

תוכן העניינים

בית יעקב הלכות כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה