בית אפרים יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות
שאלה יז
שאלה בדבר דקין של בהמה שנמצא מבפנים קצת בועות קטנות וקלפו השומן שעליו ולא הי' נראה שם שום ריעותא רק היה בשר בריא שלם ויפה ונפל מחלוקת בין הלומדי' יש מי שדעתו להכשיר בבדיקה זו לבד ויש מי שמצריך לגרר הבועות ולחטט הבשר רע ואח"כ לנפוח בתוך הדקין לראות אולי יבצבץ ובקשו ממני לחוות דעי בזה תשובה דין זה מתורת משה למדנו ה"ה אא"ז רמ"א ז"ל בס"ס מ"ו כתב ומ"מ יש לדקדק שלפעמים ימצאו בועות הרבה ועל ידם נסתמו המעיים ואז היא טרפה ויש לבדו' ע"י קש או נוצה אם נסתמו עכ"ל מבואר דמה שבודקין בקש או בנוצה היינו לראות שמא נסתמו המעיים מחמת הבועות וזה שייך בעופות שחלל הדקין הוא צר ולפעמים הבועות גדולות שהחלל שלהם הוא קטן מהכיל את הבועות ונסתמין המעיים ע"י זה אבל בבהמה שאין מקום לסתימת המעיי' מחמת בועות שהחלל שלהם הוא מרווח ביותר ולא שכיחי בועות גדולות כ"כ שיסתמו המעיים מעולם לא שמענו להצריך נפיחה בתוך הדקין לבדוק אחר בצבוץ ואעפ"י שיש לנהוג להצריך בדיקה אחר נקב וכמ"ש אא"ז בת"ש ס"ס ל"ז וס"ס מ"ו מבואר דבבדיקה למראית עין סגי ונראה דבכה"ג שרואה מעבר השני שהבשר שלם ויפה סגי בה אעפ"י שבס"ס ל"ז כתב שצריך לפתוח הבועא ולבדוק אם הבשר שלם תחתיו כו' היינו כשאינו רוצה לטרוח להפך על עבר השני ולעיין שם אז יוכל לבדוק מצד זה עצמו שהבועה שם ע"י פתיחת הבועא אבל פשיטא שאם הפכה מעבר השני ומצא שהבשר שלם ויפה די בזה וכמבואר מדברי אא"ז גופא ס"ס מ"ו שכ' ומנהגי להפוך ולראות מבפנים נגד אותן בועות אם אין שם אפילו שינוי מראה כשר כו' ע"ש ולא הזכיר מפתיחת הבועות כלל לפי שאין צריך הוכר כל שאין רואה מעבר השני שהבשר בריא ויפה ומכ"ש אם כזת הבועות ג"כ וגרר הבשר ונשאר עוד אפילו כקרום דק שהוא שלם ויפה אין לחוש דניקב לחלל דוקא בעינן ועיין בת"ש סי' ל"ו ס"ק ה' מ"ש דכל שיש על הבועא מראה ריאה בודאי הבשר בריא תחתיו וה"ה כאן שנראה מבחוץ ששוה לשאר הדקין והוא יפה אין לחוש לקלקול הבשר כלל ולא מצינו שיעור לעובי העור כ"א גבי טחול בסומכי' ואפילו בהמסס שעורו דק ולרש"י ע"י מחט טרפה מ"מ ע"י חולי כשר אף בלא הפסד מרובה כמ"ש ש"ך ופר"ח בסי' מ"ח וכן אא"ז בת"ש שם הסכים בזה לדינא וכ' שכבר הסכימו כל האחרונים דלא כהב"ח ע"ש והדבר פשוט שאין מקום לנפיחה זו לנפוח הדקין לראות אם יבצבץ שלא נאמרה בדיקת נפיחה אלא בריאה שבחיי' נפוחה היא וקרומי' דקים וקשה להרגיש נקב אם לא שנופחין הריאה משא"כ בדקין וכיוצא שלטא בי' עינא לדעת אם ניקב או לא ואם היינו אומרים שבדיקה זו מעכבת אפשר שלא תועיל ג"כ וכמ"ש אא"ז בסי' מ"ב על פר"ח שהמציא בדיקת נפיחה במרה שהוא דבר חדש שלא נזכר בשום קדמון או בתרא ומאן לימא שבדיקה זו מוציאה מידי ספק כמו בריאה כו' ע"ש ונראה שהאומר לנפוח בדקין יצא לו טעות זה לפי שראה ממורי הוראות כשאירע לפניהם בתרנגולת וכיוצא היו נופחין לדעת אם נסתמו המעיים ועינו הטעתו לומר שבדקו לידע אם יש בו נקב וז"א והדין דין אמת דכל שרואין מעבר השני שאין שום נקב די בכך. ובחבורי תמהתי על הט"ז מ"ש על דברי הש"ע שכ' ויש לבדוק ע"י קש או נוצה כו' שבאו"ה כתב שגם עתה יש לסמוך על זה מאחר שאין כאן נקב כו' וזה תמוה דמה בקיאות יש בה על בדיקת קש לראות אם נסתמו המעיים ובאו"ה כוונתו לענין מ"ש שם דבעינן שלא ניקב שלכאורה היה מקום להחמיר דשמא אעפ"י שאין הנקב נראה לעין מ"מ שמא יש איזה קרום מחמת מכה ולא בקיאינן לזה נתן טעם דכיון שאין ניכר שם נקב אין חוששין וכמו בועא דריאה כו' אבל לא קאי על בדיקה דקש או נוצה לראות אם נסתמו דע"ז א"צ טעם כלל דפשיטא דשפיר בקיאין בזה ועוד הארכתי שם בענין זה וכאן לקצר אני צריך דלעיקר הדין די במה שכתבתי ועיין בשו"ת הגאון בספר נודע ביהודה חי"ד סי' י"ג שכ' כשאין שם רק שינוי מראה לבד יש להתיר אבל כשיש קצת לקותא ג"כ אעפ"י שאין הליקוי רק במקצת מ"מ אם המראה שלטה מעל"ע הליקוי שבמקצת מורה שגם המראה לקותא היא וכ' שאא"ז הפריז על המדה שהחמיר בשינוי מראה לבד ואמנם בחבורי הבאתי דברי הגאון הנ"ל ז"ל מ"ש בכתיבת ידו בגליון יו"ד שלו שחזר והודה לדברי אא"ז בזה והביא ראי' לדבריו מדברי הרמב"ם ז"ל ומ"מ לדברי הכל שלט מעל"ע בעינן אבל אם רואה מעבר השני שאין שם נקב ולקותא ושנוי מראה רק היא שלם בריא ויפה הא קמן דלא שלט מעל"ע וכשרה היא דברי זעירא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: