בית אל חלק ב· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
השמטה לחדושי הרא"ש מסכת נדה · פרק כל היד
י ברא"ש סי' ב' ע' ש"ך סי' ק"ן שתמה על דברי רש"י שפירש דלא נקט וטחתו בירכה דהוי תרי ספקו ע"ש דהקשה כיון דמיירי פלוגתא דרבי ור"ת ביש בה כגריס ועוד א"כ ליכא למתלי במאכולת ואין כאן אלא ספק אחד שמא הי' בעד מקודם ע"ש ונראה די"ל דרש"י פירש הא דבדקה בעד הבדוק באין בו כגריס ועוד וכמ"ש התוס' בגליון דכיון שנמצא על ירכה במקום שנגע בעד מוכחא מילתא שמחמת העד הוא ע"ש ולכך א"ש דלקט שם וטחתו בירכה דמחמת שנמצא על ירכה במקום שנגע בירכה לכך טמאה נדה. ואמנם בפלוגתא דרבי ור"ח דמיירי להדיא ביש בו כגריס ועוד כד"אל ר"ח לרבי אי אתה מודה שצריכה כגריס ועוד לכך לא נקט וטחתו בירכה ומיירי שפיר שנמצא על העד כפירש"י וז"ב אלא דהוקשה לרש"י למה באמת לא נקט כאן ג"כ באין בו כגריס ועוד ומיירי שטחתו בירכה כמו בבדקה בעד הבדוק דלעיל לכך תירץ דאילו מיירי כאן באין בו כגריס ועוד וטחתו בירכה לא היה טמא כלל דה"ל תרי ספקי לקולא חדא דילמא לאו מן העד בא על ירכה אלא מן המאכולת כיון דליכא כגריס ועוד ואע"ג דמוכחא מילתא דנמצא במקום שנגע בעד דמן העד בא מ"מ הא אף אם מן העד בא י"ל דהי' בעד מקודם כיון דהעד אינו בדוק ודו"ק היטב: