אור ברסלב
בית אל חלק א חדר שמיני פרק ב

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר שמיני פרק ב

חדר שמיני פרק א

הלכה ה עכ"מ דכתב וידוע דהלכה כר' יוסי לגבי רבי יהודא ועמ"ש מהרי"ק שורש קס"ה ענף ד' דכל הני הלכתא אינו אלא על הרוב אבל מיעוט יש דלא כהני כללי. וגם כתב דכל הני כללא אינו אלא בדברים הנוהגין בזמנינו ולא בדינים שאין נוהגים בזמנינו ולפ"ז שפיר י"ל דכאן הלכה כר' יהודא וכפשטי' דקרא דמסייע ליה אלא דסתם גמרא מנחות דף צ"ו שהביא מרן ז"ל כר' יוסי ודו"ק:

הלכה ז' ע' בהג"ה שהביא דברי התוי"ט וכתב עליו דאשתמטתי' דברי הרמב"ם בפירושו כו' ע"ש ובמח"כ הוא לא דק דהתוי"ט כתב דהרמב"ם לא הביא אלו הד' טפחים היינו במקום המערכה שבמשנה והיינו דהיה סבור שהקרנות היו מרוחקין מדפני המזבח ד' טפחי' ובחבורו חזר בו וכתב כ"ד אמה וד' טפחים אבל בהא דחשיב במשנה כ"ח אמה שפיר כתב דלא דק במשנה ובציר מאמה לא חשיב ודו"ק:

שם הלכה ח' בהשגת הראב"ד ולמעלה כתב כמובן בזה הלשון כי בלשון אחרת ידבר אל העם הזה כו' וע' בכ"מ שכתב דכוונתו למ"ש למעלה במזבח שעשה משה כו' ושם כתב כהוגן וכאן שינה לשונו כו' ע"ש ובמח"כ לא הרגיש בט"ס שיש כאן והאי תיבת כמובן צ"ל כמו כן וכן מצאתי הנוסחא ברמב"ם ישן שהדפיס מהר"מ פאדווה ז"ל ור"ל שלמעלה קרא ג"כ מן הסובב ולמעלה מקום המערכה ובמשנה מקום המערכה הוא שטח הרוחב כ"ד אמה על כ"ד אמה ולא גובה המזבח וזה שכתב כי בלשון אחרת ידבר אל העם הזה ומשנה לשון חכמינו וז"ב. שם ברמב"ם נמצא חצי גובה המזבח כ"ט טפחים כששה טפחים מסוף סובב ולמטה כצ"ל: ובהלכה ט' וחוט של סיקרא היה חוזר באמצע המזבח להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים כצ"ל:

הלכה יו"ד זה צורתו מערב )(:

הלכה ב' הנה כל מ"ב דברים אלה מעכבין במנורה כמ"ש רבינו בהלכה ג' ומסברא י"ל דגם משוקדים מעכב בה וכמ"ש הכ"מ בשם מהר"י קורקס ואמנם זה בעשאה זהב אבל אם עשאה משאר מתכות אין עושין בה גביעים ופרחים כמ"ש רבינו בהלכה ד' ע"ש לפ"ז יש נ"מ לדינא דמותר לעשות מנורה בזה"ז משאר מיני מתכות בשעושה בה גביעים דלדעת המשנה למלך יש הקפדה שלא לעשות גביעים ואם עשה י"ל דפסולה וא"כ אם עושה בה גביעים אין איסור בזמן הזה דלא הוי דומיא דמנורה שהיתה במקדש ויש ליישב בזה המנהג דצווח עליו התבואת שור וראיה לזה דכתב הרמב"ם ואם היתה חלולה כשרה והיינו בדיעבד כמ"ש המל"מ משמע דגביעים פסולה דהא בגביעים אמר ואין עושין ולא אמר אין מקפידין כמ"ש המל"מ וז"ב ובאמת מ"ש המל"מ דאם עשה בה גביעים כפתורים ופרחים נפסלת לא ידעתי למה דהא דקנים מעכבין היינו משום דבלא קנים פמוט מקרי והא דמקשה מעכב משום דתרי מקשה כתיבי כדאיתא בש"ס אבל הא דבשל מתכות מפסלי גביעים לא ידעתי מנ"ל ובאמת גם דפרחים כפתורים מעכבין זא"ז לא ידעתי מנ"ל אולי מפני שהתורה פרטה מנינם וע' בתוס' שם ד"ה דתניא ככר ע"ש ואין להאריך. והנה רבינו כתב והכל משוקדים וכתב הכ"מ משום דמספקא לו אהי קאי וא"כ כ"מ לעשות מנורה של זהב בלא משוקדים והיינו אם רק אחד מהם משוקדים וצ"ע וע' תב"ש דר"ל דאפילו אם במנורה פסול אסור לעשות ומפירש"י בפלוגתא דרבי ור"י בר' יהודא לא משמע כן וצ"ע ודו"ק הלכה י"ב ע' בה"ז דף צ"ד ע"א שהוכיח מהא דפריך בפ"ק דב"ב א"כ ס"ת האיך היה מונח בארון משמע דהלכה כר' מאיר ופ"ק דסוכה ע"ש שם ע' בבה"ז שהוכיח דהלכה כאן כראב"ש ע"ש וע' בתוס' מנחות דף צ"ח ע"ב ד"ה תרי דכתבו שם דמייתי במסכת שקלים דף י"א הגירסא איפכא לרבי צפון ודרום היו מונחין ולר"א בר' שמעון מזרח ומערב הי' מונחין ע"ש וזו הגירסא היתה לרבינו הרמב"ם ז"ל ופסק כרבי דהלכה כרבי מחבירו ועל חנם הרעישו עליו הגדולים דדבריו פשוטים ונכונים. הלכה ה' הנה לדעת הרמב"ם כן הוא הצורה [ציור בספר] ולדעת הראב"ד כן צורתו [ציור בספר] וכתלי א"ב ג"ד לא היו כלל לדעת הראב"ד והיה ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו עיין בהשגה ותבין:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה