אור ברסלב
בית אל חלק א חדר עה בדין אשה שנדרה שלא יהנה בעלה ממ"י

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר עה בדין אשה שנדרה שלא יהנה בעלה ממ"י

חדר עד בדין אשה שאסרה הנאה מכל היהודים

א הרב רבינו יונה הקשה אהא דאמר ר' יוחנן בן נורי יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו הא השתא עדיין לא חל הנדר ואיך יוכל להפר בטרם חלות הנדר ע"ש שתירץ בטוב טעם כיון דבאמת קונמות מפקיעין מידי שעבוד ומדינא חל הנדר אלא דאלמוה רבנן לשעבודא דבעל וכי אלמוה רבנן לשעבודא לבעל היינו לטובתו אבל לא לרעתו שלא יוכל להפר ע"ש והקשה בשפר שער המלך דאכתי קשה מהא דאמרה הריני נזירה כשאתגרש דאמר ר"ע יפר והרי עדיין לא חל הנדר והוכיח מזה דאין הלכה כר"ע ע"ש ולע"ד א"ש דהא הר"ן תירץ בדף פ' ע"א דלכך באמרה הריני נזירה כשאתגרש יכול להפר לר"ע היינו משום דאין בידה להנצל מעינוי נפש דשמא יגרשנה בעל כרחה ע"ש וזה שייך בנדרי עינוי נפש כמו הרני נזירה דכיון דאינה יכולה להנצל מעינוי נפש הוי כאילו חל עתה נדר עינוי נפש ויכול להפר אבל כאן גבי קונם מה שאני עושה לפיך דאצלה אינו נדר עינוי נפש אלא דהוא נדר שבינו לבינה שמפקעת ממנו זכותו איך שייך לומר דאין בידה להנצל מזה הרי זה רק משום זכות דידי' ובידו שלא לגרשה ואם יגרשנה אין כאן בינו ובינה שאינה משועבדת לו עוד וזה ברור ואמת. והנה הריטב"א הקשה ג"כ קושית הרב רבינו יונה ותירץ דיפר היינו ע"י שאלת חכם ותמה השער המלך דהא החכם ודאי אינו מתיר אלא אחר שחל הנדר ונראה דא"ש דהא הרב רבינו יונה תירץ כיון דבאמת קונמות מפקיעין מדין שעבוד אלא דאלמוהו רבנן לשעבודא וזה לטובתו דבעל ולא לרעתו וצריך לומר דיכול לומר אי אפשי בתקנת חכמים שתיקנו לטובתו ולכאורה נכון הדבר ואמנם הריטב"א ממאן בזה דהנה זה יכשר אם שמע הבעל תיכף כשנדרה אבל אם לא שמע הבעל תיכף אלא אי זה ימים אח"כ איך יכול לומר א"א בתקנת חכמים אלא ישאר על דין תורה דקונמות מפקיע מידי שעבוד א"כ כיון דבעל מיגז גייז א"כ כבר עבר על מה שנהנה כבר ממעשה ידיה קודם שהפר ועבר על איסור נדר והוא לא ידע ואשם והלא טוב טוב לו כי יחזיק בתקנת חז"ל ולא יחטא למפרע מלהיות באיסור נדר וחשש שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו וז"ב ולכן נטה הריטב"א מתירוץ רבינו יונה וכתב תירוץ אחר דיפר ע"י שאלה לחכם וז"ב ומעתה א"ש קושית השער המלך על הריטב"א דשפיר קאמר יפר ע"י שאלה לחכם ואי דעדיין לא חל הנדר ז"א דיאמר א"א בתק"ח ויהיה הנדר מדינ' ואי דא"כ כבר עבר על הימים הראשונים שנהנה ממעשה ידיה זה אינו דהא החכם עוקר הנדר מעקרו ולא עבר כלל והימים הראשונים יפלו ודו"ק היטב:

ועוד נראה ליישב תמיהת השער המלך הנ"ל דהנה יש לומר הא דלא בחר הריטב"א בתירוץ רבינו יונה הנ"ל משום דקשי' לי' דהא תינח לבתר דמסיק רב אשי דקונמות שאני דמפקיע מידי שעבוד שפיר י"ל כשינויא דרבינו יונה אבל מה נעשה בס"ד דש"ס דלא ידע עדיין מתירוץ של רב אשי דקונמות מפקיע מידי שעבוד איך יתרץ קושית הר"ר יונה ז"ל ולכן נטה לו הריטב"א לתרץ דיפר ע"י שאלה לחכם וז"ב ובזה אזדא ליה קושית השעה"מ דבס"ד דש"ס י"ל דס"ל כרבינא בדף צ' ע"א דאמר דבשאלה ד"ה מתיר החכם אע"פ שעדיין לא חל הנדר ולא קשה קושית רבינו יונה די"ל יפר ע"י שאלה ולמסקנא דמסיק רב אשי קונמת קאמרת שפיר קיי"ל דבשאל' כ"ע מודי דאינו מתיר ומתרצינין כתירוץ רבינו יונה ז"ל וע"ש בר"ן דפסקו רבוותא כוותי' דרב פפי ולחומרא ע"ש משמע דספקא הוא ובתשובה כתבתי בזה והנה הר"ן בדף ע"ט ע"ב דפריך הש"ס אילימא דאמרה קונם פירות העולם עלי אם ארחץ למה לה הפרה לא תרחץ ולא יאסרו פירות עולם עליה והקשה הר"ן דמשמע דכ"ז שלא רחצה לא מתסרי פירות עולם עליה וקשה הא קיי"ל כרב יהודא דבתנאה לא מזדהר אינש וא"כ תיכף מתסרי ולע"ד י"ל לפמ"ש הר"ן עצמו דהאי חששא דבתנאה לא מזדהר אינש הוא רק חששא דרבנן עיין לעיל דף ט"ו וא"כ א"ש דפריך הש"ס כיון דמדאורייתא לא מתסר עדיין אף דמדרבנן כבר אסורין עליה פירות עולם מחששא דילמא רחצה מ"מ כיון דמדאורייתא עדיין לא חל הנדר איך יפר דבהא אפילו רבנן מודי כדכתב הר"ן לקמן בד"ה ור' יוסי ע"ש ובאמת מדברי הר"ן נראה דאף דלא מחסרי אלא מדרבנן מ"מ יכול להפר ולע"ד לולא דברי הר"ן ז"ל היה נראה דאינו כן וצ"ע לדינא ובש"ע לא נזכר זה ובמ"א כתבתי:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה