אור ברסלב
בית אל חלק א חדר נב בדין עד אחר בהכחשה בקדושין

בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

חדר נב בדין עד אחר בהכחשה בקדושין

חדר נא בענין יש תנאי בנישואין

א בש"ע סי' מ"ז סעיף ג' ע"א אומר נתקדשה וע"א אומר כו' ע"ש וע' ברמב"ם פרק ט' מהלכות אישות הלכה ל"א והה"מ כתב שם שדבריו מתמיהין כו' וכן מוכיח שם בסוגיא שבפרק האומר והוא מה דאמר שם ותסברא עד אחד בהכחשה מי מהימן וע' בלח"מ ואמנם רש"י פירש שם דע"א מכחישו ושבועה לא שייך הכא עכ"ל וא"כ אין ראיה מכאן לאם אין ע"א כנגדו מכחישו רק האשה מכחישתו ובאמת הש"ך ביורה דעה סימן קכ"ז ס"ק י"ד הביא נוסחא אחרת בשם רש"י ע"ש אבל הפני יהושע החזיק בנוסחא שלפנינו ברש"י וכתב דעיקר מימרא דר"י מיירי כשהיא מכחישתו דהא בשניהם מודים אין ולאו ורפיא בידו ע"ש ועכצ"ל דהרב המגיד היה לו נוסחת הש"ך ברש"י אמנם לפי תירץ הרב המגיד שפיר כתב רש"י דע"א מכחישו דאילו מה שהיא מכחשת אינו כלום דהא הע"א מסייע לה וכמ"ש במ"א והנה הראב"ד פירש דבכתובות ומיירי שהיא אינה יודעת כגון דאומר שאביה קידשה כו' וע' בתוס' שם ד"ה תרויהו שהקשו אמאי לא תנשא דה"ל לאוקמי אחזקת פנויה ותירצו כגון שאנו יודעין שזרק לה קידושין כו' ועוד תירצו שהיו כרות דולקות כו' ומוכח מדבריהן דאפילו האשה מכחשת את העד לא תנשא לכתחלה דהא כתבו דלא היה צריך לזה הטעם דתרויהו בפנויה קא מסהדי דאפילו ליכא אלא העד דאמר נתקדשה לא תצא דאין דבר שבערוה פחות משנים ואח"כ כתבו אבל תימא אמאי לא תינשא לכתחלה דהוי לן לאוקומי אחזקת פנויה ע"ש ולא הקשו, דאפילו בלא העד האומר לא נתקדשה אמאי לא תינשא לכתחלה ואי משום העד האומר נתקדשה הא כשניסת הרי היא כמכחשת אותו וע"א בהכחשה לאו כלום הוא ואמנם י"ל דהתוס' קאי על אביי דמשני בע"א אומר נתקדשה כו' והנה אביי ס"ל בפרק האומר אשתך זכתה בע"א אסורה ואין להאריך:

ב והנה כתב הרמב"ם אמרה מקודשת אני וכו' עד שיבוא ארוסה וכתב הה"מ דאינה מותרת לו בלא גט מן השני והקשה הלח"מ הא יאמרו מחזיר גרושתו מן האירוסין כמו בהלכה כ"ו ובאמת המקנה כתב דכוונת הרמב"ם עד שיבוא ויתן לה גט ותהיה מותרת לעלמ' אבל לשון הה"מ קשה ואני בתשובה ביארתי דברי הרמב"ם על נכון ומפני הטירדא לא העתקתי וכשאני לעצמי אמינא דהרמב"ם מיירי שאמרה נתקדשתי לפלוני וא"ש דכתב עד שיבוא ארוסה ונדחקו הה"מ וכן הב"ש לפרש שתודה לו ואפשר אף שתעמוד בדברי' כו' והב"ש כתב שיבואו עדים ע"ש ולפמ"ש א"ש דהא גם בתחלה אמרה נתקדשתי לפלוני ובא אותו פלוני ואף ששויא נפשה חד"א על כל העולם הא על אותו פלוני לא שויא נפשה חד"א ובאמת דהרא"ה כתב דאם אמרה לפלוני תו לא מהני אמתלא מ"מ י"ל דהרמב"ם לא ס"ל כן ובחידושי אמרתי בישוב קושית הלח"מ דהא רב שיננא אמר שם אף מגרש שני כו' דמימר אמרו עיינו בה רבנן דקידושי טעות היו ופירש"י דמצאו דהיתה מקודשת לראשון וקידושי שני לאו כלום היו ולא ידעו בגט שנתן לה השני ע"ש. ואמנם רב פפא לא ס"ל הכי דהא מיירי שבדקו על הקול ולא מצאו עדים ברורים בראיה ברורה שמקודשת לראשון וקידושי דשני היו לפנינו ואיך נימא דיסברו דמצאו שהי' מקודשת לראשון וקידושי שני לאו כלום הוא מה שהוא הפך להדיא ח"ב אבל כאן דאין הארוס לפנינו וגירשה שני ואח"כ בא הארוס והיא הודה לו ודאי יאמר הא דגירשה השני מפני שלא נודע לב"ד שהיא מקודשת לראשון וקידושי שני קידושי טעות הן אבל אח"כ כשבא הראשון והיא הודית לו ונתברר שהיא מקודשת לו וקידושי שני קידושי טעות הן שפיר פסקו שישאנה הראשון ולא מחזיר גרושתו הוא דהא קידושי שני לאו כלום היו וגירושיו לאו גירושין הן וז"ב:

והנה יש להבין מ"ש ואם קידשה אחר נותן לה גט ותהי' אסורה עליו ועל כל העולם כו' גט זה מה טיבו כיון דאין מתירה לשום אדם ימתינו עד שיבוא ארוסה ואם תודה לו יגרשה שני וישאנה ראשון ולפמ"ש דאם ימתינו עד שיבוא הראשון ויהיו שניהם לפנינו אז לא יוכל הראשון לישאנה דשייך שיאמרו מחזיר גרושתו כו' לכך החכים הרמב"ם ליעץ שיגרש השני בטרם שיבוא הראשון ושפיר כשיבוא הראשון ותודה לי ישאנה ודו"ק היטב ולפמ"ש הב"ש דיבוא עדים שהיא מקודשת להראשון לא קשה קושית הלח"מ ודו"ק:

תוכן העניינים

בית אל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה