בית אל חלק א· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
חדר יג הלכות תעניות - פרק א הלכה י"ב
מתענה יום אחר הגהמ"יי כתבו בשם הר"ר אלחנן דהנודר להתענות בר"ח וחנומה ופורים צריך למיתב תענית לתעניתו והביא ראיה מהא בר"ה י"ט ויצאו והתענו על מה שהתעניתם ע"ש והנה רש"י פי' שם צאו והתענו כלומר עשו תשובה וא"כ משמע דאדרבה א"צ להתענות תענית אחר וכבר העיר בזה הגאון ישועת יעקב וע"כ דרש"י מחלק בין שבת דאורייתא לחנוכה דרבנן וגם יש לחלק דדוקא בתענית חלום דרק הוא מתענה ומבטל עונג שבת אבל שם דהי' גזרה על כל הציבור ל"ש זה כמובן והנה רבינו כתב צריך להתענות למחר וע' לח"מ דכתב דהוציא זה דחייב מהא דקורעין גז"ד של שבעים שנה ובודאי בכיון שכן חייב להתענות ע"ש ואמנם זה לפי' ר"ח דמיירי בתענית חלום אבל רש"י לא פירש כן וי"ל שהוא רק רשות כמ"ש הלח"מ ובאמת הרב ב"י בש"ע סי' רפ"ח העתיק מותר להתענות ת"ח ע"ש משמע דאינו חיוב והוא פלא ועב"י שהביא בשם הכלבו דהמתענה מחמת חסידות ותשובה תענוג הוא לו ומותר ומ"מ אין לאדם להרגיל עצמו בכך ע"ש וא"כ א"ש דצריך למיתב תענית אחר ולכך שם בר"ה י"ט דהיתה גזרת ב"ד וסברו דמותר להתענות א"צ למיתב תענית לתעניתו ולכך פירש"י עשו תשובה וז"ב. ואמנם בלא"ה א"ש דהא שם היה בחנוכה ואמר לשם צאו ויתענו כו' א"כ משמע דצוו להם להתענות תיכף ואיך יצוו להם להוסיף חטא להתענות בחנוכה דלשון צאו משמע דצוו להתענות תיכף ועוד דשם ודאי לא השלימו הציבור התענית דהא ראו דר"א ור"י רחצו ובודאי אמרו להם לאכול תיכף ובודאי בזה א"צ למיתב תענית לתעניתו ולכך פירש"י כן וזה לע"ד ברור בדעת רש"י ז"ל וי"ל עוד דלשון הש"ס מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד משמע דביום חנוכה גזרו תענית ואף דכבר אכלו הציבור בבקר מ"מ הוי תענית שעות כמ"ש רבינו הלכה י"ג והוא מהירושלמי כמ"ש הגהמ"יי ובזה ודאי לא בעי למיתב תענית לתעניתו דהא לא התענה היום כלו ולע"ד בתענית חלום אף לדידן דאין אנו בקיאין ואסור להתענות מ"מ לדעת רבינו יכול לטעום בשחרית ולקבל עליו תענית עד הערב וכתבתי במ"א ואכ"מ ודו"ק ומכ"ש לדעת החולקים על רבינו וס"ל דזה לא מקרי תענית כלל א"כ עכ"פ לא עביד איסורא ודו"ק והנה רש"י פי' בתענית י"ב ואפי' בשבת יכול להתענות כדי שיתבטל צער גופו משמע מלשונו שהוא רשות כדי שלא יצטער בשבת ומשמע דאם רוצה לסלק הצער מלבו ולהיות נפשו שוקטת לבלתי יבטל עונג שבת ולדחות התענית ליום א' שפיר דמי ובזה א"ש ההמשך בש"ס ובו ביום אר"י אפי' בשבת ובזה י"ל הטעם דצריך למיתב תענית לתעניתו וממילא כיון דיקשה עליו להתענות שני ימים רצופים יתיישב דעתו וידחה התענית ליום א' ודו"ק ולפ"ז שם בר"ה דלא שייך זה כמובן שפיר א"צ למיתב תענית לתעניתו ושפיר פירש"י עשו תשובה ודו"ק. ושוב ראיתי בש"ע סי' רפ"ח בהגהת זקני רמ"א ז"ל מי שחלם לו חלום רע בשינת צהרים יתענה עד חצי הלילה וצריך למיתב תענית לתעניתו ואמנם כראה דזה בשבת דחייב בסעודה שלישית אכן בחנוכה ודאי ל"צ למיתב תענית לתעניתו בכה"ג וא"ש מה שכתבתי לעיל ליישב פירש"י ז"ל ודו"ק: