אור ברסלב

בית אהרן על גיטין· הרב אהרן וואלקין

דף פא.

דף פ:

בתוד"ה לא כל הימנו כו' מה קנוניא שייך דכיון דנשאת לשני לא מלי להחזירה סי'. וקושיא זאת אפשר ליישב, דאין כוונתם כלל לישאו זה את זה, רק שהיא רוצה להפקיע עצמה מבעלה השני, ולכן שחדתו לבעל הראשון בממון שיעשה עשה עמה קנוניא הזאת כדי שיהיה מוכרח השני להוציאה וק"ל:

בגמרא תנן ומודים בנתגרשה מן האירוסין כו' ואי בשראוה שנבעלה מה לי מן האירוסין כו'. ויש לדקדק לפמ"ש הרמב"ם (פ"י מהלכות גירושין) דדוקא באשתו שגירשה אמרינן חזקה זאת, אבל בשאר אשה מסתמא לשם זנות בעל, ומסתמא טעמו הוא הכי, דבאשתו כיון שלבו גם בה מסתמא דיבר עמה שבועלה לשם קדושין וא"כ קשה מאי פריך הכא מה לי מן האירוסין, דהא יש לומר דמן האירוסין שאין לבו גס בה הוי כאשה אחרת, ולא אמרינן בה דבועלה לשם קדושין, ושוב נראה לי דלק"מ, דאי אפשר לומר דטעם של הרמב"ם דמחלק באשתו דוקא, משום דלבו גס בה, הא להדיא כתב דבמקדש על תנאי ובעל נמי אמרינן חזקה זאת אע"ג דאין לבו גס בה עדיין. והמעיין בלשון הרמב"ם גופא נראה ברור שאין טעמו משום דבאשתו לבו גם בה, אלא משום דדרך אדם להחזיר גרושתו, משו"ה אמרינן דמסתמא בעל אותה לשם קדושין, משא"כ באשה אחרת כל כמה דלא פירש לשם קדושין, לא תלינן שלשם קדושין הוא בועלה, ודוקא באשתו הוא דאמרינן הכי, ובאשתו מיהא לא שנא נשואה ולא שנא ארוסה וק"ל:

עם בגמרא דתניא אמר רשב"א לא נחלקו כו'. והנה מוכח מכאן דאפילו ודאי בעל אינו רק ספק, דהא לרשב"א לב"ש אפילו בעל אפילו ספק קדושין ליכא, א"כ מאיזה צד ניחא דיחלוק כל כך ב"ה דהוי ודאי קדושין. ועיין מה שכתבתי לעיל (דף ע"ג) להוכיח כן מרש"י דאפילו בעל אינו כ"א ספק קדושין, וצריך עיון בדעת הרמב"ם שכתב דבראוה שנבעלה הוי קדושין ודאי:

שם במשנה כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה. הקשה הר"ן ז"ל כיון דמשום כולכם הוא דגזרינן א"כ ע"כ דמשום תנאי הוא דחיישינן, דאי משום עדים. היאך משלימין קרוב, וכיון דמשום תנאי למה תצא, נחתום עכשיו מה שנחסר עכ"ל. ומתוך דבריו משמע להדיא, דאפילו אם מקיימין התנאי אחר שנשאת, מהני נמי לענין שלא תצא עוד, ולשיטתיה אזיל בזה במה שכתב לעיל (דע"ד ע"א) בפלוגתא דרב הונא ורב יהודה בעל מנת שתתני לי מאתים זוז, שמסיק שם הר"ן, דדוקא בנקרע הגט בינתיים הוא דאינו גט. אבל היכי שהגט קיים מצי לקיים התנאי גם אחר שנישאת ע"ש וכן מוכח ממה שאמרו בש"ם שם איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד. ולא אמר נמי איכא בינייהו שפשטה ידה וקיבלה קדושין מאחר, מכלל דדוקא כשנקרע הגט הוא דאינו גט. אבל אם הגט קיים, אפילו כשלא נתקיים התנאי עד אחר שנשאת לאחר לא תצא, וכדברי הר"ן כתב הרמב"ם נמי ובפ"ח מהלכות גירושין) ולפי"ז יש לתמוה על החלקת מחוקק (אה"ע סי' ק"כ סקכ"ב) והב"ש ובסי' קמ"ג) שהביאו בשם הר"ן, דאם נישאת קודם קיום התנאי דתצא ע"ש, וכשגגה יצאה מאתם בזה, שהר"ן לא כתב כן כא בשנתקרע הגט, אבל היכי שהגט קיים יכול לקיים התנאי אפילו אחר שנשאת, וכמ"ש הר"ן להדיא לעיל בסוף פרק מי שאחזו, ועיין מה שכתבנו בחדושינו לעיל שם להוכיח כן באריכות:

ומה שהקשו הפוסקים על דין זה, כיון דעד שיתקיים התנאי הויא אשת איש גמורה, א"כ באיסור אשת אש בא עליה בעל השני, ולמה לא תצא אפילו לאחר שיתקיים התנאי, הא אסורה עליו מכח אחד לבטל ואחר לבועל, כמו אשת איש שזינתה, גם זה לק"מ, דכל קושיתם הוא לפי שהבינו דבתנאי דאם הויא אשת איש גמורה, וכמ"ש המ"מ כן בהדיא ובפ"ח מהלכות גירושין). אכן באמת אין הדבר כן, אלא דגם לרב יהודה אמרינן דכשתתקיים התנאי הויא מגורשת למפרע משעת נתינה, והחילוק שבין רב הונא לרב יהודה כן הוא, דלרב הונא כל הגירושין הוא בשעת נתינה, ולבסוף אין כ"א קיום התנאי, ולכך אין צריך גם שיהא הגט קיים. אבל לרב יהודה נגמרו הקדושין בשעת קיום התנאי, ומשו"ה צריך שיהא הגט קיים שאין הגירושין נגמרין בלא גט, אבל כל שהגט קיים ונתקיים התנאי ה"ז נתגרשה למפרע, וא"כ דומה זה לתנאי דעל מנת ומעכשיו, דלכו"ע אפילו נשאת קודם קיום התנאי דלא תצא, וה"נ ממש דכוותה, ועיין מה שכתבתי לעיל מזה:

שם בברייתא השלים עליו עבד בן ננס אומר הולד כשר כוי. ומלשון זה משמע דדוקא דיעבד כשר וכ"כ המהר"ש, ואע"ג שמלשון דמתניחין הכל משלימין עליו, משמע דכשר גם לכתחלה, אלא שבהגהות המהר"ש הביא ועובדא דבסמוך, דהאי דאתא לקמי' דרב אמי אחר צא והשלם כו', מבואר להדיא דאפילו לכתחלה משלימין ע"ש, ונ"ל ליישב, בשנדייק בלשון רש"י במתני' בד"ה הכל משלימין וז"ל דליתא להא השלמה אלא משום חששא בעלמא שמא כשיצא לאחר זמן בב"ד יפסלוהו שיהו סבורים שהזמין הבעל עדים למנין הקשרים ולא חתמו בו כולה עכ"ל, הרי דפירש דמתניתין מיירי שזה ידוע בודאי שלא הזמין הבעל את כולם להיות עדים כמנין קשריו, ולא היו צריכין כלל לחתום רק מחששא שמא יבואו לפני בי"ד ויפסלוהו, ומשו"ה אפילו לכתחלה כשר למלאת, כיון שבודאי אינם שום שייכות לעדות, מה שאין כן התם מיירי בגט קרח כזה שאין הבעל והעדים כאן, ואין אנו יודעין מה טיבו כלל, וחוששין אנו שמא באמת הזמין הבעל עדים כמנין הקשרים, ולכן בכה"ג אע"ג שלא נמסר עדיין ליד האשה, מ"מ כיון שיש חשש שמא באמת לעדים הזמינם הבעל, ופשיטא שלכתחלה אין להחתים קרוב או פסול לעדות אפילו כדי למלאת את הגט ודו"ק בזה ועיין מה שכתבתי בסמוך:

תוכן העניינים

בית אהרן על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה