אור ברסלב

בית אהרן על בבא מציעא· הרב אהרן וואלקין

דף עא.

דף ע:

בגמ' מי כתיב אל תקח מאתו גו', מכאן הקשה הב"ח על הטור שכתב הטעם דמותר להלות לעכו"ם בריבית, מדכתיב גבי איסור ריבית וחי אחיך אהדר ליה כי היכי דניחי בהדך, וא"כ עכו"ם שאין מצווין להחיותו מותר להלות לו בריבית, והקשה שזהו נגד סוגיא דהכא דאמר בגר תושב דמותר ליקח ממנו ריבית, דאל תקח מאתו כתיב מישראל, וכתב רש"י וגר תושב דכתיב בההוא קרא לענין וחי עמך שאתה מצוה להחיותו, אלמא דגר תושב מצוה להחיותו ואפ"ה מותר ליקח ממנו ריבית, הרי דלא תלי זה בזה ע"ש. ואפשר לי ליישב, דהנה באמת תרי וחי עמך כתיב בפסוק, כי ימוך וגו' גר ותושב וחי עמך, אל תקח מאתו נשך ותרבית גו' וחי אחיך עמך, ולבד שיש להבין למה נכתב שני פעמים וחי עמך, עוד יש לדקדק, דבתחלה כתיב וחי עמך, ולא הזכיר אחיך, ובפעם השני כתיב וחי אחיך, לזה נראה, שעל תרי עניני חיות אנו מצווין, אחד, באם נראה לאדם שאין לו במה להחיות נפשו, מצווין אנו לפרנסו להאכילו ולהשקותו, ובכה"ג שיש חשש סכנת נפשות מצויין אנו להצילו, וזהו שהזהירנו התורה בוחי עמך הראשון, ומשום דאזהרה הזאת מיירי במקום שיש חשש פקו"נ, להאכילו שלא ימות ברעב, או להצילו מסכנת נפשות אחר, אין חלוק בזה בין ישראל לגר תושב, ואפי' גר תושב נמי מצווין להחיותו להצילו מסכנת נפש, להכי לא הזכיר בכאן לכתוב אחיך, ואזהרה השניה תבא להזהירנו, שלא די להחיות לחבירו במקום שהגיע כבר לשערי מות, אלא שהחיוב להשתדל עוד שלא יבוא אחד מאחינו לידי עניות, ולא יתמוטט מצבו, ולהכי אסור ליקח ריבית, כי מזה יוכל לירד ממצבו, ובע"כ הוי כוונת התורה בהאי וחי אחיך האמור גבי ריבית כפירושינו, שמזהירנו להחיותו שלא יבוא לידי עניות, דאלת"ה אלא הכוונה להחיותו במקום שיש חשש סכנת נפשות, א"כ לוה עשיר שאין מצווין לפרנסו יהא מותר ליקח מאתו ריבית, אע"כ האי וחי האמור גבי ריבית הוא כמו שכתבתי, ואמנם חיוב כזה אינו אלא לישראל, ולא לגר תושב, ולהכי דייק הכתוב לכתוב כאן וחי אחיך, להורות שאזהרה הזאת לא קאי כ"א על ישראל ולא על גר תושב, וכאשר תדקדק בלשון רש"י דז"ל והאי גר תושב אוחי עמך קאי ע"כ, והיינו האזהרה הראשונה בלא כתיב בה אחיך. ולפי"ז א"ש דברי הטור, דודאי טעם דעכו"ם פטור הוי משום דאינו בכלל וחי אחיך האמור גבי ריבית, ומגר תושב אין ראיה, דגם גר תושב אינו בכלל וחי אחיך, האמור גבי ריבית, דדוקא בוחי עמך הראשון ישנו, ולא בוחי אחיך דריבית, ואדרבה מגר תושב יהיה עוד ראיה להטור, דמה גר תושב שישנו באזהרה הראשונה, מותר להלות לו בריבית, כיון שאינו באזהרה השניה האמור גבי ריבית, כ"ש עכו"ם שאינו אפי' בוחי עמך הראשון שמותר להלות לו, ודו"ק:

תוכן העניינים

בית אהרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה