אור ברסלב

בית אהרן על בבא מציעא· הרב אהרן וואלקין

הקדמה

חז"ל אמרו, שורייקי דעינא באובנתא דלבא תליא, בפתגם הזה מראים אותנו חז"ל מה נפלא ומשונה הוא כח הראות אשר בעין האדם. וגם נמצא בזה למוד זכות על חברת בני האדם בכלל, אשר בלא זה יש לצעוק חמס על העול הנורא השורר בהם דהגע עצמך, שני אנשים נכנסים לבית מעוני ומשקפים על חוטמיהם, יש מו מבטם על המנורה העומדת על שולחני, ויחרצו משפט עליה, משפט לא שוה, זה יאמר כי גדולה היא מאוד, וזה יאמר כי קטנה היא ככף איש, לא נוכל עוד להתפלא, היתכן זה שמישרים ישפטו שניהם, והלא מנורה אחת היא, ואם גדולה היא באמת, כולם מוכרחים לומר שגדולה היא, ואם באמת קטנה היא. כל הרואה אותה ורוצה לשפוט מישרים, מוכרח להודות שקטנה היא, ואם מחולקים המה בדיעותיהם מקצה לקצה, זה יגדילה יותר מדאי, וזה יקטינה באין ערך, מכלל שהשופטים הללו לא לצדק ישירו, ובמזיד ירצו לשקר ולסלף משפט. דנוכל עוד להשקיט המיית רוח המתפלאים ולהשיב להם, כי אין כאן עוות הדין ונטיית הצדק בכוונה, שיוכל היות אשר השופטים הללו, שניהם לצדק ישורון, ולמראה, עינם ישפוטו, אלא שחלוק משפטם יבוא רק מחמת זה, דכידוע יש מיני זכוכיות אשר סגולתם להגדיל הדבר בהרבה פעמים יותר מכפי שהוא בעצם, וגם יש מיני זכוכיות המקטינים את הראות, ומסתמא שופט אחד נושא זכוביות המגדילים, והשני את המקטינים, ולכן בעיני זה תתראה כגדולה, ובעיני השני באמת קטנה היא, לא כן הדבר כאשר יקרה ככה באיש אחד, שהיום בא לביתי עם משקפיו ואמר כי המנורה גדולה היא מאד, ולמחרת בא באותן המשקפיים עצמן ואמר כי קטנה היא מאד, או אפילו בשני אנשים, אבל ידוע לנו שהזכוכיות אשר במשקפיהם שוים הם, באופן כזה תהיה תמיהתנו תמיה קיימת, דאחרי שמיני הזכוכיות שוים הם, איך יתכן שישנה משפטו מתמול להיום, או מאיש זה לאיש השני, ובודאי במזיד ובכוונה יסלפו האמת ויעוותו המשפט. והנה כמקרה הזה נפגוש לרוב בחברת בני האדם, שני אנשים עומדים מדיינים, מתווכחים, ושופטים על איזה פעולה שעשה איזה אדם, זה יגדיל הפעולה ויעלה עד לשמים שיאה וגבהה, שאין ערוך ליקרתה וסגולת תפארתה, וזה ישפילה עד לעפר, שאין שום ממש בפעולה הזאת, וביותר יפלא, כי לפעמים נראה כמשפט הזה גם באיש אחד גופא, שהיום בשפטו את הפעולה, יצא לצדק דינו, ובעוד זמן מה כאשר נשוב לדבר עם אותו האיש דבר אותו הפעולה עצמה, נראה כי פנים חדשות ממש בא לכאן ומשפטו שונה לגמרי ממשפט הקדום, ויוציא דינו לשבט ולא לחסד, ומה יעשה המתבונן על מעשה השופטים הללו, בטח יתאונן בצדק כי כולו מלא שקרים, ואבד האמת מן האנשים, וישר באדם אין, וכל אחד לא למראה עיניו ישפוט, אלא כפי רצונו ונטייתו הפרטיית, דהלא סוג העין אחת היא לכל האנשים, וא"כ איך אפשר שישונה משפטן מקצה לקצה. ואמנם חז"ל באו ללמד זכות על מקרים כאלו, דשורייקי דעינא באובנתא דליבא תליא, כלומר דסגולה נפלאה הוא בכח העין אשר באדם, דאם כי סגולתן אחת היא לכל האנשים, מ"מ כל אחד יראה בהם רק כפי שלבו יצווהו לראות, דאם לבבו שלם עם האיש הנשפט, אז יראה און ולא יתבונן בו, אם יראה במעלותיו נקודה קטנה יגדילוה עד לשמים, ובחסרונות שלו לא יביט און, ויעבור גם על מכשול גדול כקורת בית הבד, ולהיפך בשונא, כאשר הפך לבבו לשנוא אותו, אז הנקודה הקטנה שימצא בחסרונותיו יתראה, בעיניו גדולה מאוד, והמעלות, יראה ולא יתבונן, וא"כ אפוא אותו האדם שמגנה ומשפיל את הפעולה הטובה, אין זה כמזיק בכוונה, שיודע בנפשו כי הפעולה טובה היא ומכוון למרוד בה, ולהאפיל בטליתו עליה במזיד, אלא שלפי ראות עיניו לא יראה ביקרת הפעולה, ועיניו כהו מראות ביקרת תפארתה, דמשום שלבו פונה מחבירו, עי"ז תכהין עיניו מראות בשבח מעלותיו, ותאורנה עיניו למצוא איזה פגם בפעולתו, כי "שורייקי דעינא באובנתא דליבא תליא" וכפי חפין הלבב כן תראה העין, ולפי"ז לא נוכל לצעוק חמס על משפטם המשונה, שבאמת שניהם רק למראה עינם ישפוטו, אלא שזה רואה צד, הרע, וזה צד הטוב:

והנה מחברתי החביבה, בתי היקרה לי מכל יקר, עד כה היית תחת ידי, ועיני השופטים והמבקרים לא ראוך למרבה, ואשר ראוך הלא שבחוך וקלסוך לעיני, לא ידעת עוד רע, החצים המרים והשנונים עוד לא פגעו בך. ואמנם עתה הגיע השעה לשלחך מעל פני ולעוזבך לנפשך, לשוטט בתבל בקרב אלפי המבקרים, ידעתי כי בשעה שתזכה לצאת בשלום מן עולם הדפוס כמה כתות של מבקרים ושופטים יצאון לקראתך, כת אחת אומרת, יבוא שלום וכל חבורים כאלו, יבואו לתוך אוצר ספרות הרבנות, בזרועות פתוחות יקבלוך, באהבה ומלא חפנים כבוד ותהלה יפזרון לך, יקבעו לך מקום הגון ומכובד, וכסא כבוד תנחיל גם לאביך מחוללך ומולידך, אכן אל תתיאש גם מן הפורעניות, כי באין ספק יצאון לקראתך גם כמה כתות של מלאכי.... שישפילוך עד לעפר, וינחילוך קלון תחת כבוד, ותהלה תחת תהלה הנני מרגיש מאוד בצרת נפשך, איך תהי נדהמה למראה עיניך ולמשמע אזניך בשמעך משפטים כאלו, כמו חי יתיצב לנגד עיני מכאוביך העצומים, גם על גורלך עצמך, גם על גורל אביך אשר טפחך וריביתך, והלא מי, כמוך יודע יותר כמה יגיעות יגע וכמה נדודים נדד על כל קוין וקוץ, חדוש וחדוש, יגיעת המוח והנפש להבין ולהשכיל ולברוא את החדוש, ואח"כ יגיעת הגוף לסדרו ולכותבו, ואחרי כל אלה יבוא איש אשר לא עמל בו ולא גידלו, ולא ירצה גם להשים עין עיונו עליו, ורק במאמר פיו בלבד יחריב את כל הבנין, זו תורה וזו שכרה, נפשך תהי משועמם על זה, ומרה תזעק על חברת האדם בכלל, כי כולו מלא שקרים, ואין איש שם אל לב להוקיר ערך הפעולה, ובמתכוון יתנו דופי ושמצה בכל פעולה נשגבה ויקרה, רבות תסבול ועלי תגול האשמה, למה הרעותי לך לשלחך מעל פני ולהעבירך תחת שבט המבקרים. אכן דעי נא מחברתי, הוי מתונה בדינך מלהוציא דבה על חברת בני האדם המעולים, נושאי דגל התורה, כי יודעים את האמת ומכוונים למרוד בה, חלילה לך להוציא משפט כזה, דעי כי אותו המבקר אשר יבזה אותך, הוא רק מחמת אשר הקנאה או השנאה יטיחו עיניו מראות נכוחה, לבבו יצווהו לחפש את החסרון ולדלג את המעלה, ומה יעשה אותו המבקר הקשה, אחרי שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, והוא משנאתו

וקנאתו לא וראה בהוד יפיך, תיקר נא בעיניך אחד ממאה אשר יביטו עליך בחן ובחסד ויאמרו לך יישר, מהמאה אשר יתנו בך קלסה, סבלי נא מהמבקרים ויקראוך גם האוהבים אותך, ומהם תנחל תהלה וכבוד, ואז תתן תודה גם אלי אשר טפחתיך וריביתיך:

וכען בפתח הבית, כרענא על ברכי בקידה והשתחויה, ושחינא רישא כחויא, לתת שבח והודיה, לאלהא דארעא ודשמים, ששם חלקי מיושבי ביהמ"ד, וזכני עוד לחדש חדושים בתוה"ק ולהדפיסם ולהפיצם בישראל, ברוך שהחייני וקיימני לזמן הזה, ובמקום תורתי, שם גם תפלתי ובקשתי, אחת שאלתי מאתו ית' אותה אבקש, שבתי בבית, ה' ובד' אמות של הלכה כל ימי חיי, אתה ה' אשר עד הנה עזרוני רחמיך לשקוד ער דלתי תוה"ק, אל תטשני לנצח, והסר שטן מלפני ומאחרי, והושיעני למען שמך, שאהיה פנוי לעבודתיך, ותראני נפלאות מתורתך ותזכני לסדר יתר החבורים על שארי סוגיות הש"ס והפוסקים אשר עמדי בכתובים, ולהוסיף עליהם חדשים, וכה אזכה לראות בנים ובני בנים בנין וחתנין רבנן כולם יראי ה' לומדי תורתו לשמה אכיה"ר:

והנני גם לקיים מצות כבוד או"א ואביעה תודה וברכה מרובה לכבוד אבי היקר מהור"ר יעקב צבי ואמי הצנועה מרת חי' לאה תחי', מעיר שומיאץ אשר במדינת רייסין, אשר רבות עמלו ויגעו בחרף נפש בכדי להחזיקני לתורה, קיימו והחזיקו את התורה מתוך עוני ודוחק גדול, זכותם יעמוד להם שיאריך ה' ימיהם ושנותיהם בשיבה טובה ומלאי נחת, וישלח דברו וירפאם מהרה רפואה שלימה מן השמים בתוך שאר חולי ישראל או"א:

וגם לכבוד חותני חרב הגאון חו"ב יא"מ כו' כש"ת מהור"ר בן ציון נ"י הגאב"ד דזכרינא במדינת רייסין ולחמותי הרבנית הצנועה מ' היענע תחי', אשר משמיא קא. זכו לבנין וחתנוותין כולהון רבנן וגדולים, כה יזכם לראות בצאצאי צאצאיהם שיחיו כולם לומדי תורה ויראי ה':

כן לאחי הרב הג' המפורסם בתורה וי"א הנגיד מהו' זלמן נ"י וואלקין היושב בעיר לעכאוויטש, וגם לאחי המופ' מחו' משה ניסן נ"י ולרעיתי הרבנית הצנועה מ', רחל תחי' ולבני הבחור החריף והשנון מהו' אברהם שמעון עם כל אחיו ואחיותיו, יריק עליהם השי"ת שפע ברכה והצלחה רבה:

ואחזיקנא מלא חפני טיבותא לכל אנשי עירי שאד, אשר פה אשב כעת, וכן לכל אנשי עיר גרוזד אשר ישבתי בה מלפנים, החזיקוני בכבוד כמה שנים, ונתנו לי מנוחה, שיהיה לי צילותא דדעתא להגות בתורה, יברכם אדון הברכות בבני חיי ומזוני ובריות גופא ובכל מילי דמיטב, ויצליח וירויח ויפריח את הקהלות הכבודות הללו כאות נפשם ונפש המברכם בברכת אהרן וואלקין החוב"ק שאד. בעהמ"ס מצח אחרן:

פה הנה מקום אתי להציב עיון למזכרת נצח לנשמת א"ז המנוח מ' שמעון ב"ר יעקב זלה"ה אשר הרבה עמל ויגע להחזיק אותי לתורה ותעודה, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים בתוך נשמות הצדיקים בג"ע, וזכותו יעמוד לי שלא ימוש התורה מפי ומפי זרעי עד העולם אכיה"ר:

תוכן העניינים

בית אהרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה