אור ברסלב

בינה לעתים על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי יהונתן אייבשיץ

פרק ו · הלכה ט

הלכה ח

מי שלא הניח עירוב תבשילין ולא הניחו לו אחרים כשם שאסור לו לבשל ולאפות כך קמחו ומאכלו אסור ואסור לאחר שהניח לעצמו לאפות לזה שלא הניח עד שיקנה לו. בגמרא מבואר בהאי ברייתא דלא יבשל לא לו ולא לאחרים ורבינו השמיט האי דינא דאסור לבשל לאחרים, ונראה דס"ל לרבינו דהא דאסור לבשל לאחרים היינו דוקא משלו דקמחו נאסר אבל מן האחרים מקמחא שלהם כיון דהם הניחו עירובי תבשילין אין איסור בדבר זה דשליחותייהו קעביד ועיין בשו"ע סי' הנ"ל סעיף כ' מה שחדש הרמ"א בהאי דינא דיושב בתענית אסור לעשות מלאכה לצורך אחר וצ"ע [ועיין ריש פרק א' מ"ש לחדש בדברי הרמ"א הזה].
והנה הרי"ף והרמב"ם השמיטו האי מימרא דרב הונא וברייתא מי שלא הניח עירוב תבשילין דאופין לו פתו וטומנין לו קדירה אחת ומדליקין לו נר אחד ואף צולין לו דג קטן והיינו כדי צרכו בצמצום וכו', ונראה דס"ל דהא איבעיא להו בש"ס עבר ואפה מאי ופשטינן מהאי דמעשר בשבת במזיד לא יאכל וכו' ודחי, דהתם אית ליה פירי אחריני, וקשה הא גם כן מאי דצריך לו הוא מותר, וכל השאלה היה אי מותר לו לאכול אף בהרוחה, וזאת הוי כמו פירי אחריני דודאי אף במעשר אי אית ליה פירי אחריני לא שרי ליה לאכול מהאי דעשר בשבת, וא"כ על כרחך סתמא דהש"ס לא ס"ל כלל האי סברא הנ"ל וא"כ אם אין אתה מתיר לו האי דאפה באיסור אין לו כלל דבר לאכול דאין לחלק כלל בעירוב תבשילין, או להתיר את הכל כיון דכבר אפה או לאסור הכל וישב ויתענה ודו"ק.

תוכן העניינים

בינה לעתים על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה