אור ברסלב
ביאור הריטב"א על הגדה של פסח מגיד › פסח מצה ומרור

ביאור הריטב"א על הגדה של פסח· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

מגיד · פסח מצה ומרור

דיינו

פסקה א

רבן גמליאל היה אומר וכו'. משנה היא בפרק ערבי פסחים (פסחים קט"ז א'), התחיל במשנה, משנת אמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה וכו', וסיים בה, ונתן את הברייתות שבמכילתא באמצע.

ומה שאמר לא יצא ידי חובתו, כלומר שלא קיים מצותו כראוי. לפי שמצינו שהקפיד הכתוב באמירה, כדי שנזכור נפלאות הבורא מתוך שנזכיר בפינו למה הם באים.

פסקה ד

מצה זו שאנו אוכלין על שום שלא הספיק בציקם וכו'. כך דורש במכילתא, ומכאן למדנו כי מה שאמר הכתוב כי לא חמץ, ר"ל כי לא היה חמץ כשיצאו ממצרים, אבל כשהגיעו לרפידים חמץ היה, אלא שבמצרים חמץ ומצה עמו בבית כדאיתא בפסח שני (פסחים צ"ה א'), כי שיעור חמץ אינו אלא מיל, לדעת הרמב"ם ז"ל בשהיה, ולדעתינו (פסחים מ"ו ב') שלא בשהייה, ועוד שהרי הוליכוהו בדרך והוליכוהו בשמש או ביום המעונן, וקיימא לן (פסחים מ"ב א') אשה לא תלוש לא בחמה ולא כו', ואמרינן נמי במסכת יומא (כ"ח ב') האי יומא דעיבא כוליה שמשא, כי לפי שהחמץ נעשה מעט מעט ואינו ניכר, חששו לכל זה מפני ספק כרת עד שחששו למים לנים, ופירושו שנשאבו אחר בא השמש והיו בבית, שלא לנו בלילה במחובר, לפי שהחמה מהלכת תחת הקרקע ומעיינות רותחין כדברי חכמי אומות העולם כדאיתא בפסחים בפרק מי שהיה טמא (פסחים צ"ד ב'), ואע"פ ששהו בבית כמה ימים אין בכך כלום, גם מה שאומרים שלא יהיו במקום שהירח שולט שם, אין בדבר זה שום עיקר בעולם.

וגם צדה לא עשו להם. אמרו רז"ל (מכילתא) להודיע שבחן של ישראל שלא אמרו למשה היאך נצא למדבר ולא נוליך עמנו צדה לדרך אלא בטחו בשם יתברך.

ולפיכך אמר מצה זו, מרור זה, לפי שצריך להגביה כל אחד ואחד. אבל פסח אין אומרים פסח זה, לפי שאין להגביה הבשר, שלא יראה כאוכל קדשים בחוץ, וגם אין להגביה כל הקערה ביחד כמו שרגילים רבים.

פסקה ז

בכל דור ודור חייב אדם וכו'. כלומר כל יחיד ויחיד צריך שיראה עצמו כאילו הוא היה עבד במצרים ויצא לחרות, כמו שנאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, וכבר דרשו למעלה לי ולא לו, מכלל דדרשינן לי על כל אחד ואחד האומרו עכשיו בפיו.

תוכן העניינים

ביאור הריטב"א על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה