ביאור הלכה· רבי ישראל מאיר הכהן מראדין
סימן רצט · סעיף ב
ויש מי שחולק בדבר - הטעם כתבו הט"ז והמ"א דס"ל דכיון שאמרו בואו ונבדיל אסתלק סעודתייהו והוי בכלל היסח הדעת והוא דעת הראב"ד בפ"ד מהל' ברכות דס"ל דאף שאין צריכין להפסיק מ"מ צריכין לחזור ולברך משום היסח הדעת ובבאור הגר"א כתב דטעם היש מי שחולק הוא סברת מהרי"ק דס"ל כהי"א שבסעיף א' דצריך להפסיק כשחשכה וממילא כשאמר בואו ונבדיל צריך לחזור ולברך וכמו שכתבנו במ"ב לענין שתיה. ולענין הלכה אין נ"מ בזה דלא מיבעיא לטעם הגר"א כבר כתב הרמ"א מקודם דהמנהג כסברא הראשונה ואפילו לטעם הט"ז ומ"א הלא המחבר נקט לדעת הרמב"ם דהוא דעה הראשונה בסתמא ובלא"ה ספק ברכות להקל: