ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק י · הלכה ו
כתב יד א
ה"ג אלא נשלקים מליח כרותח הוא כבוש כמבושל. פי' וא"כ הנכבשין אסורין כמו המבושלין:
כתב יד א
ה"ג דילמא לא איתאמרת אלא מודים חכמים לר"ע כו'. פי' על מתני' קאי דקתני ר"ע אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין חוץ מן הבשר משמע הא חכמים פליגי ואיני יודע אם סברי חכמים דגם בשאר מינים אסור או גם בבשר מותר לכך אמרו מודים חכמיס לר"ע בבשר שהוא אסור ולא פליגי אלא בשאר מינים:
כתב יד א
ה"ג לא אכל כבוד שלוקה מימיו:
כתב יד א
והקליפין והמים מצטרפין. פירוש לששים לבטלו:
ואיסור מתוכן. פי' שהאיסור אינו נחשב אלא מתוכו אבל קליפתו אינו נחשב:
א"ר הונא הדא אמרת קליפי איסור מעלין כו'. א"ר זעירא והוא ששלקן בקליפתן או קליפות בקליפות. פי' בהכי הוי שיעורא למר כדאית לי' ולמר כדאית ליה:
שלוקות בשאין שלוקות מיותר:
כתב יד א
ה"ג לא שנו אלא בחלמון אבל בחלבון מותר:
דהיא דגבי' מן אהבתי'. פי' שכך קבל מאבותיו:
ה"ג הן דאת אמר בחלמון אסור אבל בחלבון מותר כשלא נמצא במקום זכרותו והן דאת אמר אפי' בחלבון אסור כשנמצא במקום זכרותו של חלבון שממנו האפרוח נוצר [פי'] בחלמון לעולם [אסור] ובחלבון כשנמצאו במקום זכרותו האפרוח נוצר ממנו:
כתב יד א
הכא את עביד ליה אוכל. פי' שאסור לזרע:
והכא את עביד לי' משקה. שפוסל את המקוה:
ה"ג כאן בקשין כאן ברכין א"ר יוסי בר בון כו':
נותנים טעמים בתרומה ואין נותנים טעמים במקוה. פי' הא דאסור לזרים לאו משום דכתיב אוכל אלא משום שהתרומה נתן בה טעם ונתינת טעם בתרומה אסור לזרים אבל גבי מקוה אין חילוק בין יש בה טעם אוכל בין אין בה טעם אוכל לעולם פוסל את המקוה:
הדרן עלך פרק בצל שנתנו