ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק י · הלכה א
כתב יד א
ה"ג ר' חזקיה ר' אחאי בשם ר' בא בר ממל מתני' כשהוציאו עדשים מימיהן שהעדשים צופרות אותן פי' מחזיק שלא יתן אבל אם נתנו עד שלא הוציאו עדשים מימיהן:
כתב יד א
לא בדא. פי' שהבצל פולט הטעם והעדשים בולען וכמה דאת אמר עדשים צופרות אותן שלא יתן כן עדשים צופרות אותן שלא יבלע:
האיך עבידא. פי' מאי נ"מ בצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה אפי' כן עדשים צופרות אותן שלא יבלע:
הדא דתימר ביבש אבל בלח אסור. פי' אם הבצל לח:
בבצל. הא דחילקו בין לח ליבש היינו בבצל אבל בקפלוט בין לח ובין יבש:
בשלם. פי' דוקא כשהבצל שלם אבל במחותך אסור ודוקא בבצל אבל בקפלוט בין שלם ובין מחותך אסור. העביר פטמתו במחותך הוא היו שנים ושלשה כמחותכין הן הדא דתימר כשאין בקליפה החיצונה בנ"ט אבל אם יש בקליפה החיצונה בנ"ט אסור תמן תנינן כו':
כתב יד א
שאינו אלא ליטול את הזוהמא. פי' משמע שאינו משביח:
כתב יד א
רבנן דקסרין בעינן. הדא מתניתא דתני דגים טמאים בדגים טהורים:
משערין כאלו בצל או קפלוט דלא כר' יהודה. פי' דלר' יהודה משמע שבצל אינו נותן טעם בדגים כלל:
בצ"ל של הקדש מודה. כיון דהקדש אסור בהנאה הרי נהנה ממנה מה שהן נוטלין את הזוהמא כו':
כתב יד א
ה"ג כמה דר' יוסי אמר תמן אין תבשילו תבשיל ברור. פי' גבי שבת דאמרו רבנן אין נותנין ביצה בצד המיחם משום שהוא תולדות האור ולא יפקיענה בסודרין משום דגזרינן תולדות חמה אטו תולדות האור ור' יוסי מתיר וסבר הגמרא דר' יוסי מתיר קאי גם ארישא דהיינו אאין נותנין ביצה בצד המיחם דסבר ר' יוסי תולדות האור מותר משום שאין תבשילו תבשיל ברור:
כן הוא אמר כאן. פי' גבי תפוח שריסקו וחמצו שאפי' במימיו מותרין משום שאין חימוצו קשה:
כתב יד א
ה"ג היא פגם ואח"כ השביח היא השביח ואח"כ פגם המחלוקת כו':