ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ד · הלכה ז
כתב יד א
ה"ג אמר רבי אלעזר כך היה ר' אלעזר משיב את ר' יהושע שחורות שנפלו לתוך הלבנות אוכל את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות מלתא דרבי יהושע אמר בידוע ממה נפלו מעלות זה אחר זה כו':
ה"ג לתוך שתים שחורות כו':
ה"ג לא מסתברא אלא בתוך שלש שאם תעלה א' מהן יהיו שם שתים כו':
ה"ג אמר לי' אף אנא סבר כן. פירוש דצריך שלשה:
כתב יד א
מילתא דרבנן פליגין כהנא שאל לשמואל. לא מסתברא כהדין מדומע הכא פי' שפוטר מן החלה אלא שריבה תרומה א"ל ואנא סבר כן אלא כד תסלק לארעא דישראל את שאיל לה כו' ויתיבניה שנייא אינון בעיגולין שכבר בטלו מדאורייתא. פי' לפיכך הקילו אבל בחלה מנין לפטור שאף מדאורייתא לא בטלו החולין בתרומה אלא ודאי אף מדאורייתא לא בטלו גבי עיגולין דא"צ שיפול לתוך שלשה:
בר פדיה אמר טוחן ומתיר. פי' גבי עיגול שמותרות שנפל לתוך שחורות ולבנות שטוחן והותרו כולן דכבר נתערבו אע"ג כו' ר' יונה ור' יוסי כו':
כתב יד א
היו לפניו עשרים תאנים ונפלה כל אחד מהם לתוך אחרות כו' כולן נעשו הוכיח. פי' משום דבאחד מהן איכא ודאי תרומה ואינו יודע באיזה מהן לכך אמרינן דכולן אסורות:
מודה ר' יוחנן שאם נפלה מקצתן למקום אחר. או שריבה ממקום אחר על מקצתן שספיקן בטל ברוב. פי' משום דאמרינן באותן שלא נפלו נשתיירה התרומה:
כתב יד א
ה"ג עד חמשים אינה צריכה רוב מכאן ואילך צריכה רוב כו':
כתב יד א
ה"ג בידוע לא תעלה שאינו בידוע תעלה דברי ר"א ר' יהושע אומר בין בידוע בין שאינו בידוע תעלה:
כתב יד א
ה"ג דר"מ ר' יהודא אומר כו':
ה"ג הפומין אסורין והשוליים מותרין דר"מ ר' יהודא אומר כו'. וזהו תנאי דא"ר יוחנן דממשמעות המשנה משמע דר"א אוסר אפי' בשאינו ידוע ור' יהושע מתיר אפי' בידוע והיינו כר' יהודא וגבי ליטרא קציעות קאמר אליבא דר' יהושע דלא תעלה עד שיהא שם מאה כדין משמע הא יש שם מאה כדין מותר והיינו כר"מ דלר' יהודא אליבא דר' יהושע אפי' יש שם ג' מאות פומין לא תעלה:
ה"ג הדא אמרת פומין עשו אותה כדבר שדרכו לימנות הדא אמרת וסייע למ"ד דברי ר"מ כל הדברים מקדשין הדא אמרת דלעת אפי' אחד ממאה בה אוסר דרסה ואינו יודע היכן דרסה.פי' אם על גבה אם בתוכה ד"ה תעלה. פי' דהתחתונות מצטרפות להעלות את העליונות הא ארעיתא לא. פי' מה שיש בתחתונות אין מצטרפין דברי ר"א עשו אותה כמרבה מזיד. פי' להכי אין מצטרפין מה שבתחתונות משום שקפה כבר והוי כאלו מרבה עליהן במזיד דהא בתחתונות ליכא ספק כלל ואינן מונחות עמהן אבל כל זמן שהיו מונחות שם היו בטלות דגם התחתונות נצטרפו ועכשיו כשקפה הרי ידוע דהתרומה כאן ואם אין בקפוי מאה חזרה להיות מדומע: