ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ד · הלכה ד
כתב יד א
הפוחת א' מעשרה תרומה והמוסיף אחד מעשרה תרומה פי' כגון שהיו לו נ' סאין ובדעתו להפריש א' מנ' דהיינו סאה ופיחת עשירית סאה או הוסיף עשירית סאה:
ולא לחולין. פי' דאין הפירוש פיחת עשרה דהיינו שתרם א' מס' או הוסיף עשרה שתרם אחד ממ' והיינו עשרה לחולין דאין הפחות והתוספות שוין כדמפרש ואזיל:
כתב יד א
כאן במתכוין לפחות כאן במתכוין להוסיף. פי' לעולם פיחת עשרה או הוסיף עשרה היינו לחולין והא דקשיא לך דאין הפחת והתוספת שוין כלומר דבפחות ד' לוגין אין תרומתו תרומה ובתוספת עד ששה לוגין תרומתו תרומה ומפרש דאינו דומה מתכוין לפחות למתכוין להוסיף פי' דבמתכוין לפחות הוא מקפיד אפי' על ד' לוגין ובמתכוין להוסיף אינו מקפיד עד ך' לוגין:
כתב יד א
כולן מעלו והכא את אמרת הכין. פי' דהתם אף ששינה דעתו של בעה"ב מ"מ על אותן שלא שינה נעשה שלוחו של בעה"ב והבעה"ב מעל על חתיכה אחת. והכא את אמרת אם נתכוין להוסיף אפי' א' אין תרומתו תרומה משמע אפי' אותו השיעור שהי' בדעתו של בעה"ב לתרום. נמי לא קדשה לשם תרומה:
ומשני תמן מחתיכה הראשונה נסתיימה שליחותו של בעה"ב. פי' כיון שנטל חתיכה הראשונה נעשה שליחותו של בעה"ב והחתיכה השניה שנטל מדעתו לא שייך לשליחותו של בעה"ב ולכך לא ביטל השליחות אבל הכא על כל חטה וחטה לא נסתיימה שליחותו של בעה"ב. פי' דלא נעשה שליחותו של בעה"ב עד שיתרום על כל הכרי וכשהוא תורם על כל הכרי כבר שינה בשליחותו שהוסיף מדעתו ונתבטל שליחותו של בעה"ב ולכך אפי' השיעור שהי' בדעתו של בעה"ב לתרום אין תרומתו תרומה:
ה"ג מה דמי לה פי' אם אתה רוצה לדמות לחתיכות כזה אתה יכול לדמות דהיינו שני כריים דהתם נמי כשתירם (כשתיהן) הכרי הראשון כבר נסתיימה שליחותו של בעה"ב:
כתב יד א
ה"ג קדמו לשם תרומה והשאר טבל טבול למעשרות כו':
ה"ג קדשו לשם תרומה והשאר טבל טבול לכל ותנינן יתר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר ויעשנה תרומה על מקום אחר כו':
ה"ג דתני ר' חייא יתר מכאן יעשנה תרומה על מקום אחר כו':