אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק א · הלכה ה

הלכה ד

כתב יד א
רבי אילא בשם רבי יוחנן משום גדר מי חטאת שלא יהא מי חטאת בטלין. פי' דטורח הוא לטבול האנשים ולהזות עליהם במי חטאת שמא נטמאו במת וכשאנו אומרים דבדיעבד תרומתו תרומה לא ידרוך בטהרה רק שמן מעט ויפריש מזה על הכל נמצא מי חטאת יהיה בטלין וכמו שגזרו משום טעם זה שיהא כלי מתכות חוזרים לטומאה ישנה נמצא דהטעם במתניתין הנ"ל דאין תורמין משמן על זיתים משום גדר מי חטאת ודינו דתרומתו תרומה ויחזור ויתרום ובמשנה דלעיל דאין תורמין מזיתים על שמן הטעם משום גזל השבט ע"ש:

ועכשיו שואל בירושלמי מאן חמיר וכו' נשמעינא מן הדא וכו' תרומה ויחזור ויתרום הרי יש כאן גזל השבט וגדר מ"ח. ואעפ"כ תני עלה תרומה ויחזור ויתרום הדא אמרת שגדר מ"ח חמור מגזל השבט. פי' מדחזינן דפסק דתרומה ויחזור ויתרום כמו בגדר מי חטאת אף שיש כאן גזל השבט ש"מ דגדר מי חטאת חמיר:

כתב יד א
לא כל שכן דמחמיר בגדר מי חטאת. פי' דלעיל פליג ר' מאיר וסבירא ליה דתרומתו תרומה ובמתני' דקתני דבה"א אין תרומתו תרומה אתיא כרבי יוסא כמ"ש בהלכה ב' בשם הירושלמי:

ועכשיו שואל מי מודה ר"י הכא לר"מ דסתם מתני' אתי כוותיה ולכך מבעי אי מודה ר"י הכא לר"מ דיש כאן ק"ו מה ר"מ דמיקל התם וס"ל דתרומתו תרומה מחמיר כאן ר"י דמחמיר התם לא כ"ש כאן דהא הכא חמור מהתם כמו שהוכיח ופשיט ליה מהא דתני דאשכח תני:

אין תורמין שמן על זיתים ולא יין על ענבים ואם תרם תרומתו תרומה וצריך לתרום שניה דברי ר"מ רבי יוסא אומר בש"א תורמין וב"ה אומרין אין תורמין הכל מודים שאם תרם שא"צ לתרום שנית:

ואמר דהשתא הוי רעיון רוח. פי' דיש כאן מחשבות רעיון וסברות הפוכות ר"מ מיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת רבי יוסי מחמיר בגזל השבט ומקיל בגדר מי חטאת. ולפ"ז אמר תמן תנינן רבי יוסי אומר ששה דברים כו':

כתב יד א
כשאין הראשונה קיימת אבל אם הראשונה קיימת קורא לה שם ודיו תני חזר ועשה זיתים שמן וענבים יין קורא שם וא"צ לתרום שניה:

כתב יד א
הדא אמרת שהוא צריך לקרות שם למעשרותיו. פי' דפשיט אגב דבעינן בכל זמן שמפריש שיקרא בפיו שם למעשרותיו ולא סגי במה שמפריש סתם דאי לא בעינן אמאי תני דקורא שם הא כבר הפריש הראשונה והיא קיימת ואח"כ שואל לא קרא שם ראשונה מה היא פי' היכא דלא קרא שם ראשונה אם מותר לאכלה קודם שיוציא עליה תרומות ומעשרות:

מן מה דתני שניה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות הדא אמרת הראשונה א"צ להוציא ממנו תרומות ומעשרות כצ"ל:

כתב יד א
תנינא דבתריה אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו ע"ד שלא נגמרה מלאכתו והכא לשעבר הא לכתחלה לא ובא אפילו לכתחלה פי' דתני שם ואם תרם תרומתו תרומה משמע דוקא בדיעבד וכא אפילו לכתחלה:

ומשני שניה היא מדבר שנגמרה מלאכתו. פי' דשאני כאן מהתם דהכא הוי מדבר שנגמר ע"ד שנגמר:

ופריך הא תנינן הפרך והצימוקים משיעמיד ערימה:

ומשני ר"י בשם ר' יצחק בן לעזר אין לך אסור מדבר שנגמרה מלאכתו ע"ד שלא נגמרה אלא גורן ייקב פי' דבעינן גורן ויקב אבל צמוקים לא הוי כעין גורן ויקב:

כתב יד א
ושואל לפי מה הוא תורם לפי שמן או לפי אוכלין א"ר יוחנן אייתית מדחלפי ר"א לפי שמן רשבג"א לפי אוכלין אבל לא גרעיניהן:

כתב יד א
רבי אמי משום רשב"ל ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן ממה שמצוה את בני לוי לתרום מן הגמור על הגמור הדא שאם נתן לו שבלים מעשרותיו מעשר תרומתו תרומה כצ"ל. וכן בגמרא בבלי במסכת י"ט י"ג א' דמעשר שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה כו' אלמא מעשרותיו מעשר ולכתחלה הוא דאסור וכן אמרו שם בן לוי שנתנו לו שבלים במעשרותיו עושה אותן גורן. ענבים עושה אותן יין. זיתים עושה אותן שמן ומפריש עליהם תרומת מעשר ונותן לכהן שכשם שתרומה גדולה אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב [עד כאן משנות אליהו]:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה