ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי תרומות· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · הלכה ב
כתב יד א
תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכא את אמרת הכין ר' אילא בשם ר"י מפני גזל השבט. פי' דמקשה על מתניתין ממשנה דסוף פרק דתני שם אין תורמין מדבר שנגמרה וכו' ולא מדבר שלא נגמרה וכו' ואם תרמו תרומתן תרומה אלמא דאף מדבר שלא נגמרה על דבר שנגמרה בדיעבד תרומתו תרומה ומתרץ הטעם משום גזל השבט:
ושואל מהו גזל השכט ומשני א"ר חנינא מפני הטורח. שצריך לטרוח להוציא שמן מן הזיתים מה שלא היה צריך אילו נתן לו מן השמן:
ופריך הגע עצמך שהיה שעורה של אורז. פי' אף שם הוי טרחא דצריך לכתוש במכתשת ואעפ"כ תני שם דתרומתו תרומה:
ומשני נחת רוח הוא לאדם להיות כותש כ"ש ופריך הגע עצמך שהיה שבלים עד כאן קושיית רבי חנינא. רבי מני לא אמר כן אלא שהוא צריך לתרום לפי השמן ואינו תורם אלא לפי הזיתים. פי' דר"מ מפרש דהטעם משום שמבקש לתרום מן הזיתים על השמן לפי זיתים ולא לפי שמן והיינו גזל השבט דקאמר ר' יוחנן:
ושואל הגע עצמך שתרם לפי שמן. פי' אם נאמר בכאן דתרומתו תרומה או לא:
ואמר דלא דכדין עביד כן זמן חורין לא עביד כן ולא עוד דחברייא חמי ליה ואמר זה כוון לרבות ואני איני מתכוין לרבות. פי' דיאמר דזה עשה מדת חסידות ואני לא אעשה משום הכי לא פלוג ובכ"פ אין תרומתו תרומה:
כתב יד ב
תמן תנינן אין תורמין כו'. פי' דקתני התם ואם תרם תרומתו תרומה:
וכא אמר הכין. פי' לב"ה אין תרומתו תרומה:
מפני גזל השבט פי' משו"ה החמירו בזיתים יותר והתם איירי בתבואה דליכא גזל השבט:
ה"ג שהוא צריך לתרום לפי שמנן כו':
כתב יד ב
הא שאר כל הדברים. פי' שמן על גבי זיתים כמו יין תפוחים לא פי' מודו כ"ע דתורמין כיון דלא שכיח:
על אתר. פי' אפי' על הזיתים שבכרי ור' חנני' מפרש טעמא דנעשה כאומר לו כו' ור' זעירא פליג עלי' ור' חנני' סבר מימר במינו מיותר:
כתב יד ב
חולין פוסלין את הטבל בתמי' הלא הוא מן הפטור על החיוב:
ה"ג בתרומה גדולה שהיא נתרמת באומד. פי' משו"ה איכא למימר מכיון שאמר הרי זו כו' נפטרו שניהם כאחת אבל בתרומת מעשר כו':
כתב יד א
תמן תנינן אין תורמין מן הטמא על הטהור תני בשם ר' יוסא ואם תרם מן הטמא על הטהור בין שוגג בין מזיד מה שעשה עשוי מה אמר בה ר' יוסי. הכי פירושו דתנן במשנה ב' פרק ב' אין תורמין מן הטמא על הטהור וכו' שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה כלום ותני בברייתא דר"י פליג וס"ל דאף במזיד מה שעשה עשוי ומיבעי' ליה דהכא מה אמר בה רבי יוסא אי פליג או לאו:
ומשיב הש"ס ומה אין תמן שכולו הפסד לכהנים את אמרת מה שעשוי עשוי הכא דאין כולו הפסד לכהנים לא כ"ש אשכחת תני אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין ואם תרם תרומתו תרומה דר"מ ורבי יוסי אומר בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהן וב"ה אומרים אין תרומתן תרומה פי' דאשכחת בהיפוך דאין תרומתו תרומה סבירא ליה לר"י אליבא דב"ה:
ופריך מחלפא שיטתיה דר"י תמן הוא אמר מה שעשה עשוי וכא את אמר אין תרומתו תרומה. ומשני תמן טומאה אינה מצויה ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה. פי' דטומאה אינו מצוי וכל דבר שאינו מצוי לא גזרו בדיעבד ועוד שאין שום אדם טועה בזה שיהא מותר לכתחילה לתרום מן הטמא על הטהור לכך בדיעבד לא גזרו:
כתב יד ב
ה"ג ואם תרם תרומתו תרומה ד"ר מאיר ר' יוסי אומר בש"א:
מחלפא שיטתיה דר"י. פי' בשלמא לר"מ איכא למימר משו"ה מחמיר גבי מן הטמא על הטהור דאיכא הפסד לכהנים: