אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ח · הלכה ו

הלכה ה

כתב יד א
מן את ספיח עד את ספיח השני צ"ל למטה אחר ורבותינו התירו לעשות בקוטבי:

כנגד הקוצרים צ"ל שלא כדין הקוצרים. וה"פ את ענבי נזירך לא תבצור דמשמע לא תבצור כדרך הבוצרים הא שלא כדרך הבוצרים מותר. ומפרש הפסוק דהיינו מן השמור בארץ אין אתה בוצר. כלל שהרי הם אסורין:

אבל אתה בוצר מן המופקר. והיינו דוקא שלא כדרך הקוצרים אבל כדרך הקוצרים אסור:

ומדייק האי דקאמר בלשון לא תקצור אם בשמור איירי ולאסור כולו קאתי הו"ל למכתב לא יאכל ומדקאמר בלשון לא תקצור משמע דאיירי אף (בין) [מן] המופקר ואסור הקצירה שכדרך הקוצרים. ומקשי א"כ לפי זה הא דנקט נמי גבי ספיחין את ספיח קצירך לא תקצור אמרת נמי הכא דדוקא כדרך הקוצרים אבל שלא כדרך הקוצרים לא. פירוש מותר והא ודאי ליכא למימר כן דהא ספיחין אסור הכין ומשני ר' לא דגם גבי ספיחין איירי בספיחי היתר ואסור הקצירה שכדרך הקוצרים. ומפרש ר' מנא היכי דמי הספיחין שיהי' מותרין:

והיינו כשעלו מאליהן. פי' שבמקום שאין זורעין כלל שבודאי לא נזרע:

שלא תאמר הואיל ועלו מאליהן יהו מותרין. פי' לקצור כדרכו:

ולפום כן צריך מימר אסור:

כתב יד ב
מן השמור בארץ כו' לא תבצור כדרך הבוצרים. ע"כ האי לא תבצור לא אתיא לאסור את השמור דשמור אסור אף באכילה ולמה אפקי' קרא בלשון לא תבצור אלא קרא אתיא למן המופקר דמותר באכילה אבל לא תבצור כדרך הקוצרים . ופריך כתיב ואת ספיח כו'. דלא תוכל לדרוש הא קצירה שלא כדרך הקוצרים מותר דהא ספיח אף באכילה אסור. ומשני דמיירי בספיחי היתר ור' מנא מפרש ספיחי היתר היכי דמי כשעלו מאליהן ר"ל במקום שאין זורעין כלל:

כתב יד א
ולעשות בקוטבי כרבנן ט"ס וצ"ל כרבותינו:

שלא יהו נוטלין שכר בדיהן שמן. אותן העושין בבית הבד לא יהו נוטלין שכרן משמן שביעית:

אלא מעות כר' יהודה ור' נחמיה הורי לון מיותר:

כתב יד א
תני החמרין והכתפין וכל העושין בשביעית שכרן שביעית כצ"ל:

א"ר זעירא בפירות היתר היא מתניתא. פי' דהיינו שהוא עוסק בפירות היתר:

ומהו שכרן שביעית היינו שיהא נוטלין ממה שיהיו עושין שביעית. פי' שיהו נוטלין שכרן מדמי שביעית:

ויהא הא דהורי ט"ס אלא כצ"ל והא הורי ר' יוחנן לאלין דבי ר' ינאי כו'. אלמא שאסור ליקח שכרן משביעית:

ומשני כרבי יהודה וכר' נחמיה הורי לון. פי' מדינא מותר אלא דסבר כר' יהודה כו' ולכך החמיר שלא יטלו אלא מעות ולא פירות שביעית:

ר' הילא אמר במכתפי פירות עבידה היא מתניתא. פי' הא דקתני כל העושין בשביעית היינו בפירות שביעית. ומה שכרן שביעית. פי' דהשתא א"צ לפרושי שיהא נוטלין שכרן שביעית אלא שקנס קנסו שאף אם יש לו פירות היתר הן נעשין שביעית משום קנס כמו ביי"נ דקתני שכרו אסור:

כתב יד ב
שיהיו נוטלין ממה שיהיו עושין. ר"ל שיהיו נוטלין בשכרן מדמי שביעית:

כר' יודא וכר' נחמי' הורי לון. כלומר מדינא מותר אלא דסבר כר"י וכר' נחמי' לכן החמיר שלא יטלו אלא מעות ולא פירות שביעית:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה