אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ו · הלכה ג

הלכה ב

כתב יד ב
כיני מתניתא שחורין אסורין וירוקין מותרין. היינו מ"ש במתני' הוריקו לא שהיו שחורין והוריקו. אלא שהם ירוקין מתחלה מותרים דניכר שאין צריך לארץ עוד:

כתב יד א
מכיון שהשחיר ט"ס וצ"ל שהשריש מתעשר כו':

מתעשר לפי כולו השני ט"ס וצ"ל אסור:

שתלו במוצאי שביעית בין שעקרו בערב שביעית ושתלו בשביעית. פי' בין שעקרו בשביעית ושתלו במוצאי שביעית וכבר נשרש בשביעית קודם שעקר אסור בין שעקרו בערב שביעית ושתלו בשביעית והשריש אסור דסבר שאינו בטל ברוב האיסור שביעית:

כתב יד ב
בין שעקרו בשביעית. ור"ל שגדל מה מהן בשביעית:

בין שעקרו בערב שביעית ושתלו בשביעית. כיון שנשרש אסור דסבר איסור שביעית אינו בטל ברוב:

כתב יד א
רבי זירא פליג ואמר מכיון שרבה עליו החדש מותר. פי' כיון שיש ברוב מההיתר מותר ופליג אתרווייהו בין אעקרו בערב שביעית ושתלו בשביעית דסבר שאינו אסור תיכף כשנשרש אלא אחר שלא יהא רוב בהיתר בין אם עקרו בשביעית ושתלו במוצאי שביעית ורבה עליו החדש שמותר ורבי לא ור' אמי סברי שאסור:

מתניתא פליגא על ר' לא ועל ר' אימי כו':

לא אמרתם בשביעית עד אלא בביעור ט"ס וצ"ל לא אמרו שאוסרת כל שהוא בשביעית אלא בביעור. פי' דהיינו אפי' רבה עליו החדש חייב בביעור אבל לאכילה בנותן טעם וא"כ קשה על ר' לא דמשמע דסבר אפי' רבה כמה אסור:

ומשני מה עבדין לה ר' הילא ט"ס וצ"ל ר' לא:

פתר לה בעירובין. פי' הא דאינו אסור אלא בנ"ט היינו כשנתערב מעט פירות שביעית בפירות היתר:

אבל בגידולין. פי' שלא נתערב האיסור אלא שנתגדלו:

חומר הוא בגידולין. פי' ואפי' הוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור:

מתניתא פליגא על ר' זעירא. פי' היינו ר' זעירא שאמר לעיל מכיון שרבה עליו החדש מותר דתנינן כו'. אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין. פי' דהיינו אפי' הוסיף כמה ולעיל אמר מכיון שרבה עליו החדש משמע שהוא אינו כלה אלא שניתוסף עליו ואפילו הכי מותר:

ומשני פתר לה כו' בקדושת שביעית בביעור צ"ל ולביעור:

כתב יד ב
ר' זירא אמר כיון שרבה עליו החדש מותר. דהוא סבר איסור שביעית בטל ברוב ופליג בין אעקרו בשביעית ושתלו במוצאי שביעית והחדש רבה עליו. ובין אעקרו ערב שביעית ושתלו בשביעית אינו אוסר מיד כשנשרש אלא אחר שלא יהא בהיתר רובא:

אבל באכילה בנותן טעם. ותקשי לר' לא דאסר סתם אפי' החדש רבה עליו יותר מבנות טעם:

מתניתא פליג על ר' זירא. דאמר לעיל כיון שרבה עליו החדש מותר:

אבל בדרר שאין זרעו כלה כו'. ור"ז דאמר מכיון שרבה עליו החדש משמע שהוא אינו כלה אלא שניתוסף עליו מותר:

כתב יד א
במירכנין צ"ל במדוכנין פי' שבטלן והוי כמו נטיעה אחרת:

כתב יד ב
אלא במדוכנין. ובטלן והוי כעין נטיעה אחרת:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה