ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ה · הלכה א
כתב יד א
ר' יונה אמר משיקשור עליו. פי' דזהו סימן לידע אותן שהן משלש שנים:
תוחב בהן קסמין. פי' בשביעית לסימן לאותן שגדלו בשביעית:
כתב יד א
קודם ט"ו בשבט מתעשר לשעבר. דט"ו בשבט ר"ה לאילנות לב"ה:
תני א"ר נחמי'. תני מיותר:
שעושה שתי גרנות בשנה. פי' שדרכן לעשות גורן א' קודם ר"ה וגורן א' אחר ר"ה לכך תקנו שיהא לו ט"ו בשבט ר"ה אבל אם עושה גורן א' ודאי א' בתשרי ר"ה:
יהו שביעית. פי' דסבר טעמא דר' נחמי' שהוא כירק הילכך ר"ה שלו א' בתשרי אלא דבעושה ב' גרנות תקנו שיהא ט"ו בשבט ר"ה לכך מקשי ליזל בתר לקיטה כמו ירק:
כתב יד ב
שהיא עושה שתי גרנות. היינו גורן א' קודם ר"ה וגורן א' אחר ר"ה תקנו חז"ל שיהי' לו ר"ה ט"ו בשבט. אבל באילן שהוא עושה גורן א' ודאי ר"ה שלו א' בתשרי:
מה שעשו בשביעית יהו שביעית. דס"ל טעמא דר' נחמי' מפני שהוא כירק לכן ר"ה שלו א' בתשרי אלא בעושה שתי גרנות תקנו ט"ו בשבט. ומקשי ליזל ג"כ בתר לקיטה כירק:
כתב יד א
הרי חרובין כו' והן מתעשרין לבא. פי' אלמא דט"ו בשבט ר"ה:
ומשני לא שמיע כו':
שלשולן הוא הנטן. פי' ושלשולן אחר ר"ה ולכך נוהגין לעשר להבא:
כתב יד ב
והרי הן מתעשרין להבא. אלמא דר"ה הוא ט"ו בשבט:
ומשני שלשולן הוא חנטן. ושלשולן אחר ר"ה לכך הן מתעשרים להבא:
כתב יד א
מטילות שאור. היא הבאת שליש בתמרים:
ה"ג מן הדא ר"י ור"ל ואח"כ גרסינן מעתה שליש הראשון לשעבר כו'. פי' דאפי' תימא א' בתשרי ר"ה והביא שליש לפני ר"ה אפי' כן לא יתעשר לשעבר אלא שליש הראשון:
עד והוא יודע אימתי חנטה ואח"כ גרסינן ר' יעקב בר אחא בשם שמואל בר אבא חנט קודם ט"ו בשבט כצ"ל. פי' דסבר דט"ו בשבט ר"ה ואזלינן בתר חנטה ולא בתר הבאת שליש:
וע"ז א"ר זעירא ויאות. פי' אמת מאי דאמר דט"ו בשבט ר"ה דילפינן ק"ו מאתרוג:
הרי אתרוג ועקרתה חנטו. פי' דאזלינן בתר לקיטה כירק:
לא עקרתה שנתו. דהוי ר"ה שלו ט"ו בשבט כשאר אילנות:
כאן שלא עקרתה חנטו לא עקרתה שנתו:
כתב יד ב
חנט שליש קודם ט"ו בשבט. דסבר ט"ו בשבט הוא ר"ה ובתר חנטה אזלינן:
א"ר זירא ויאות. ר"ל שפיר אמר ט"ו בשבט ר"ה דילפינן ט"ו ט"ו מאתרוג:
כתב יד א
ה"ג אמר להם והרי עמכם כו' עד לשתי שנים ואח"כ אמרו לו כו' עד לשנה אחת: