אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

כתב יד ב
תני רשב"א אומר אם רצה תוקע את היתד כו' ובשנות אליהו מפרש דהאי קאי על רשב"ג ומפרש את דבריו:

כתב יד א
ה"ג ולא בחוה"מ אפי' בטובה ואם באו מאליהן אין מסייעין אותן ואינו רשאי להושיב שומר ולא לנער את הצאן ואם היו עושין עמו שבת אחד חודש אחד או שבוע אחד מסייעין אותן והוא רשאי להושיב שומר ולנער את הצאן:

ה"ג רשב"ג אומר בשבת מדיירין בטובה כו' ואח"כ צ"ל מהו לנערה מוליכה ממקום למקום ואח"כ צ"ל תני השוכר את הצאן אסור לנערה בד"א בששכרה לזמן מועט כו':

כתב יד א
אותו היום האחרון אסור. פי' דהוה כזמן מועט ואם לא יוציא היום אינו יכול להוציא למחר ונהנה מאיסור שבת:

הדרן עלך מאימתי

כתב יד ב
אותו יום האחרון אסור. דהוי כזמן מועט דאם לא יוציא היום אינו יכול להוציא למחר ונמצא נהנה מאיסור שבת:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה