אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

כתב יד א
ה"ג דבר בריא שנשתרש מותר. פחות משלשה ימים קודם:

כתב יד א
ואתיא כמ"ד מפני החשד. פי' דתנן הנוטע בשביעית בין בשוגג ובין במזיד יעקר המבשל בשבת בשוגג יאכל ומקשינן מ"ש ומשני נחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבתות ומכח זה קנסו בשביעית יותר מבשבת ולפי זה נטעו ומת בנו מותר דלבנו לא קנסו ועוד יש טעם אחר משום דצריך למנות לו שני ערלה מר"ה של שביעית א"כ מחזי כמו שנטעו בשביעית וא"כ אין חילוק הוא מונה בנו מונה:

כתב יד א
נראין הדברים בשנטעו לפני ר"ה ל' יום. פי' כיון דמכח ששלשים יום בשנה עלתה לו לשנה אז צריך להמתין עד ט"ו בשבט:

הא אם לא נטעו כו'. פי' אז צריך למנות לו שנה שלימה מיום ליום או מר"ה אז א"צ להמתין עד ט"ו בשבט:

וע"ז אמרו איתא חמי כו' א"ל אין כיני אפי' נטעו פחות משלשים יום כו' יהא אסור עד ט"ו בשבט מאי כדון מכיון שהוא כו'. פי' כיון שט"ו בשבט ר"ה לאילנות והוא עומד בתוך שנתו כלומר שאינו מתחיל ממנו השנה לעולם צריך להשלים עד ט"ו בשבט ודו"ק:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה