אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ב · הלכה א

פרק ב

כתב יד א
ר"מ שנייא מחלוקת ור"ש שנייא כב"ה. פי' ר"מ מפרש דעת שניהם משתכלה הליחה הוא דעת ב"ש שאמר לעיל כל זמן שהוא יפה לפרי ולכל זמן שבני אדם כו' הוא לב"ה ור"ש אינו מפרש אלא דברי ב"ה ונותן ג"כ זמן קבוע דלר"מ אף לב"ה אינו זמן קבוע כ"כ אלא פעמים שהוא מוקדם ופעמים שהוא מאוחר ודו"ק:

מן הוי מאן תנא עד לא סוף דבר מיותר:

כתב יד ב
ר"מ שניא מחלוקת. ר"ל ר"מ מפרש דעת ב"ש ודעת ב"ה מ"ש משתכלה הליחה הוא לב"ש דאמר כ"ז שהוא יפה לפרי. ומ"ש כ"ז שב"א חורשים הוא לב"ה:

ור"ש שניא כב"ה. אינו מפרש אלא לב"ה (כ"א) שקובע להם זמן [כמו ב"ה במ"א בפרקין דלעיל]. אבל לר"מ אף לב"ה אין זמנו קבוע. פעמים שהוא מוקדם פעמים שהוא מאוחר:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה