אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ג · הלכה א

פרק ג

כתב יד א
מלבנות התבואה כו': אנן תנינן של בין הזיתים. פי' במתני' ותניי דבי רבי של בין האילנות. פי' דתני במתני' מלבנות התבואה של בין האילנות ומפרש הכא דצריכי תרוייהו:

דבר שהוא היום פאה. פי' דסבר הירושלמי שדבר שהוא חיוב פאה מפסיק יותר:

אבל דבר שהוא פיטור פאה. דהיינו שאר אילנות אינו מפסיק אפי' לב"ש:

כתב יד א
מה אנן קיימין. פי' הא דקתני במתני' דזיתים מפסקי בין האילנות:

אם במרווחין. פירוש שהאילנות מרווחין זה מזה:

אף ב"ש מודו. דלא מפסקי דסברי דהא דמפסקי היינו משום מחיצה:

כתב יד א
אם ברצופין כו': ה"ג ר' ייסא אמר טעמא דב"ש שאין דרך בנ"א להיות מכניסין כו'. פי' וא"כ לפ"ז אפי' במרווחין מפסקי לב"ש:

ומקשי אתיא דב"ש כר"י. פי' ב"ש דסבר הכא. שמה שאין דרך להיות בין הירקות אם נטע ביניהם מפסיק ה"ה ר"י סבר כן גבי בצלים בין הירק שסובר שמפסיק דאי לב"ה הא סובר שאף שאין דרך כמו אילנות בין הזרעים אפ"ה לא מפסקי ונותן מא' על הכל:

ומשני הא כ"ע מודו דדבר שאין דרך מפסיק אפי' לב"ה והא דב"ה סבר הכא שאינו מפסיק היינו משום דסבר שכן דרך בנ"א להיות מכניסין זרעים בין האילנות ולכך לא מפסקי אבל בצלים שבין הירק אף ב"ה מודו שאין דרך בנ"א להיות מכניסין ולכך מפסיק אף לב"ה וא"כ סבר ר"י כב"ה:

וזהו פי' מסתברא ב"ש יורו לר"י כו'. פי' דבצלים בין הירק אין דרך להכניסו טפי מזרעים בין האילנות ולכך איכא למימר דר"י סבר הכא כב"ה שכן דרך כו':

כתב יד ב
מ"ט דב"ש שאין דרך ב"א כו'. ולפ"ז אפי' במרווחין סברי ב"ש דמפסקי:

מסתברא ב"ש יודו לר"י. קושיא היא דמסתברא שר' יוסי ס"ל ג"כ כב"ש דאי כב"ה הא סברי כאן דלא מפסקי אף שאין דרך להכניס זרעים לבין אלנות:

ר"י לא יודה לב"ש. שנויא היא לעולם ר"י כב"ה ס"ל דב"ה סברי ג"כ בדבר שאין דרך להכניס מפסקי והא דאמרי ב"ה הכא דלא מפסקי משום דב"ה ס"ל שכן דרך ב"א להכניס זרעים בין אלנות:

כתב יד א
ה"ג היה שם אילן כמין דהוא גדר. פי' שאין שם אלא אילן א' אלא שהענפים תכופים זה בזה כמו גדר אם מפסיק או לא ולא איפשטא:

כתב יד ב
הי' שם אילן כמין דהוא גדר. מבעי להו אם לא הי' שם אלא אילן א' רק שענפי האילן מסובכים ותכופין זה בזה כעין גדר אי חשיב הפסק או לא. ולא אפשטא:

כתב יד א
עד כדון במעורבין מכאן ומכאן. פי' הא דקתני במתני' ואם היו ראשי שורות מעורבין מיבעיא ליה אם היינו מעורבין מכאן ומכאן אז אינו מפסיק או אפי' מצד אחד נמי חשיב עירוב:

עוד מיבעיא ליה או כשלשה תלמים של פתיח כו'. פי' דמיבעיא ליה אם צריך שיהא משך העירוב ג' תלמים או אפי' כ"ש:

כתב יד א
המנמר כו' פי' כהדין נימרא. פי' חיה שהיא מנומר ומפרש דמקום הזבלים דהיינו שהוא מזובל יפה שם עילין תחלה וממילא מתייבש נמי תחלה לכך קרי ליה נימרא:

כתב יד א
עד כדין כשהיה יבש מכאן ומכאן כו'. פי' דסובר הירושלמי הא דקתני במתני' המנמר היינו שקוצר היבש ומשייר הלח דהיבש בין הלח היה מנומר והוא הסיר הנימור וצריך ליתן פאה לר"ע מכל אחד היינו ממה שקצר לכל חתיכה וחתיכה בפ"ע דהלח המשוייר מפסיק וע"ז מ"ל דהיינו כשהלח באמצע אז הלח מפסיק לענין שהוא צריך ליתן פאה למה שקצר לכל חתיכה וחתיכה בפ"ע:

היה לח מכאן כו'. פי' שאם קצר היבש שבאמצע אם הוי הפסק דהיינו כשיקצר אח"כ הלח אם צריך ליתן פאה מכאו"א או לאו:

כתב יד ב
עד כדון כשהי' יבש מכאן ומכאן. מדקתני מתני' ושייר קלחים לחים משמע שקצר את היבש שמכאן ומכאן ובזה סבר ר"ע פאה מכאו"א מכל חתיכה וחתיכה שקצר משום דלח המשוייר מפסיק ביניהם:

הי' לח מכאן ומכאן ויבש באמצע. וקצר תחלה היבש באמצע מבעי לי' אח"כ כשקוצר הלח שמכאן ומכאן אם חשיב מקום היבש הפסק. ופשיט לי' מהא דא"ר בא ר' חייא כו':

כתב יד א
ופשיט ליה מדאמר ר' חייא בר בא כו' דר"מ אתיא כר"ע כמה דר"ע אמר כו'. פי' ור"מ סובר ודאי דאם קצר היבש שבאמצע הוי הפסק למה שנשתייר דהא אמר הקוצר לשחת מפסיק והיינו למה שנשתייר והיינו כשנתייבש דהא מוקי הירושלמי לאחר שליש דחיוב פאה מפסיק אלמא דסבר ר"מ שאם קצר היבש שבאמצע הוי הפסק למה שנשתייר ה"ה לר"ע נמי כן דהא שניהם אמרו דבר אחד:

ומקשי חברייא קומי ר' יוסי למה לי כר"ע. פי' אמאי מוקי לר"מ כר"ע לוקי כרבנן דהא איכא סתם מתני' כותיה:

דתנן המחליק בצלים לחים לשוק. פי' אלמא דלח ויבש ב' מינין הן וכיון שכן לא הוי קצירה שלהן אתחלתא דקצירה דלח ולכך הוי הפסק וא"כ איכא סתם מתני' כותיה:

ומשני התם לאו משום לח ויבש אלא משום שוק וגורן דהוי ב' מינים לכך צריך ליתן פאה מכאו"א:

ומייתי ראיה דהא חצי לח וחצי יבש. פי' בפעם א' אם היה קוצר חצי לח וחצי יבש:

כתב יד ב
כן רמ"א לח ויבש ב' מינים הם. דהא לר"מ קצירת יבש שבאמצע ודאי הוי הפסק להמשויר דהא אמר הקוצר לשחת מפסיק ומוקי בפרקין לעיל דמיירי לאחר שהביא שליש דהוי חיוב פאה מפסיק והיינו כשנתיבש וכן לר"ע קצירת היבש שבאמצע הוי הפסק דהא אמרת ר"מ בשיטת ר"ע אמרה:

ולמה לי כר"ע. אמאי מוקי לר"מ כר"ע הא מצינו סתם מתני' כוותי' דר"מ דתנן המ"ב לחים לשוק כו'. אלמא דלח ויבש ב' מינים הן וקצירת היבש לא חשיב אתחלתא דקצירת הלח אלא חשיב הפסק:

שמעינן שוק וגורן ב' מינים הן. משני דמסתם מתני' ע"כ לא מצי לאשמעינן אלא שוק וגורן דחשיב ב' מינים אבל לא משום לח ויבש דאם תאמר לח ויבש ב' מינים הרי אם קצר בפעם א' חצי לח וחצי יבש ודאי גם ר"ע מודה דנותן פאה א' על הכל והכא במחליק בצלים הוא קוצר ג"כ שניהם בפ"א ומ"מ פליג ר"ע אלא ע"כ טעמא דר"ע אינו אלא משום שוק וגורן דהוי ב' מינים:

כתב יד א
אף ר"ע מודה. שא"צ ליתן אלא פאה א' על הכל פי' משום דלא הוה ב' מינים והכא גבי מחליק קוצר שניהם כאחד אלא ודאי הא דהוי ב' מינים היינו משום שוק וגורן:

תיבת והתנינן מיותר אלא דקאי אמתני' דקתני ומודים חכמים לר"ע ומפרש:

כיני מתני' שבת בג' מקומות כו'. פי' דהא משבת אחרדל ודאי אין ליתן פאה אלא שבת בעצמו בג' מקומות ואפ"ה אין נותנין פאה מזה על זה:

וכדמפרש מפני שאין ראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן אם מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. פי' וכיון דהוה הפסק הוי כל חד כערוגה בפ"ע ולכך צריך ליתן פאה מכאו"א דהוה כל ערוגה כשדה בפ"ע. ואין להקשות כיון שאין ראשון שבהן ממתין לאחרון אמאי חייב בפאה הא אין לקיטתן כא'. די"ל דאפ"ה הוי לקיטתן כא' כיון שאף אותן שנתבשלו אם עומדות על האילן אין פסידא אבל תאנים נפסדות:

על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלה. פי' אם זרע כל קלח בפני עצמו דהוי כל קלח כמו שדה בפ"ע כיון דטעמא שאין ראשון אין חילוק בין ערוגה לקלחין:

על דעתיה דר' יוחנן מפריש כו'. פי' דתלי טעמא משום שדרכן ליזרע ערוגות א"כ היינו דוקא כשזורע כל ערוגה בפ"ע אז אמרינן דכל ערוגה נחשבת לשדה אחרת אבל אם זרע קלחין אינו מפריש מכל קלח וקלח דזה אין דרכו:

כתב יד ב
הא תנינן מודים חכמים לר"ע. האי הא תנינן מיותר וקאי אמתני' דקתני ומודים חכמים לר"ע ומפרש דר"ל שבת בג' מקומות:

מפני שאין הראשון ממתין להאחרון שבהם. ואין להקשות דא"כ אמאי חייב בפאה הא לא הוי לקיטתן כא' וי"ל דשפיר לקיטתן כא' משום דאף אותן שנתבשלו אינן נפסדות אם קיימים באילן משא"כ תאנים שנפסדות:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה