ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי ערלה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ג · הלכה ז
איזו ספק ערלה. פי' דמותר בסוריא:
אף זה ספק אסור בסוריא. פי' זה הספק אסור אף בסוריא:
ה"ג איזו ספק כלאי הכרם. פי' שמותר בסוריא כרם של כלאי הכרם וירק נמכר חוצה לה. פי' לאותו כרם:
בא"י אסור ובסוריא מותר א"ר יודן אף זה ספיקן אסור בסוריא כו'. א"ר יודן עוד היא כקדמיתא. פי' דפליג אמתני' דבמתני' קתני שגבי כלאי הכרם מותר לראות כשהוא לוקט אלא שלא ילקוט ביד ופליג ר' יהודא וסבר שאף בכלאי הכרם אסור לראות כשהוא לוקט:
ה"ג בחדש שיצא מחו"ל. פי' מא"י אף רבנן מודו שאסור:
ולמה לא תנינן. פי' בהדי ערלה וכלאי הכרם:
הלכה למשה מסיני ואת אמדת הכין. פי' שמיקל כולי האי שספק מותר בסוריא. ומשני בשעה שניתנה הלכה כן ניתנה. פי' שלא יהא אסור אלא ודאי. אלא שבא"י גזרו אף על הספק:
הא בכלאי זרעים מותר. פירש אפי' מדרבנן:
הא בכלאי זרעים אסור. פי' מדאורייתא:
אמרינה בשם ר' יוחנן. פי' שכלאי זרעים אסור מדאורייתא:
וקיימנוה. פי' מהאי קרא את חוקותי תשמרו וגו':
ה"ג ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עלך:
קומי דשמואל וקנסיה. פי' שהוא סבר שאף לכתחילה מותר:
ה"ג אין עושין עם הגוי בכלאים. פי' אפי' עם הגוי אסור:
מפני שהוא ממעט בעבירה. תי' תני מיותר:
ה"ג אין עושין עם הגוי בכלאים בין בכלאי הכרם כו' כצ"ל:
שמואל פתר מתני' אין עושין עם הגוי בכלאים. פי' דהיינו בא"י ולכך אפי' לשמואל אסור בין בכלאי הכרם ובין בכלאי זרעים:
ר' יוחנן פתר כו'. כשם שכלאים בארץ כן כלאים בחו"ל:
הא בכלאי הכרם הא בכלאי זרעים. פי' הא דקתני אבל עיירות המובלעות כו' עושין. היינו בכלאי הכרם. אבל בכלאי זרעים ודאי אסור דהא אסור אף בחו"ל מדאורייתא. והא דקתני כשם שכלאים בארץ כך כלאים בח"ל היינו כלאי זרעים שאסור מדאורייתא:
סליק מסכת ערלה
סוף הספר