אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ט · הלכה א

פרק ט

לאיזה דבר נאמר לא יעלה עליך צ"ל אחר ר' ניחה כו' בשם ר' זעירא לאיזה כו'. פי' שהוא דורש האי לאיזה דבר לענין אחר:

פשתן הייתי אומר אפי' פשתן של ים כו' כצ"ל. פי' אילו לא היה כתוב אלא פשתן הייתי כו':

מה צמר שאין לו שם לוויי אף פשתן שאין לו שם לווי וצמר מנין שאין לו שם לוויי כו' כצ"ל:

או בבגד פשתן והבגד יכול. פי' דהשתא דריש ליה לקרא הכי אילו לא הוה כתיב אלא והבגד הייתי אומר בין צבועים בין לבנים אבל זה ודאי הייתי יודע שאינו אלא צמר ופשתן דילפינן משעטנז שכל מקום דכתיב בגד שאינו אלא צמר ופשתים ת"ל בבגד צמר או בבגד פשתן להקישא:

מה פשתן כברייתה כו' אוציא את הצבוע בידי אדם כו'. פי' ועדיין אני אימר שלא אוציא אלא את הצבוע בידי אדם כו':

ות"ל בגד הצמר או הפשתים מה פשתים לבנה כו':

תמן אמר בין צבועים בין לבנים. פי' גבי כלאים:

והכא את אמר. פי' גבי נגעים:

ובלבד לבנים:

ומשני שנייא היא ששנה עליו הכתוב צמר צמר שתי פעמים. פי' ששניהם מיותרים דמוהבגד לחודיה הוי ידעינן דאינו נוהג אלא בצמר ופשתים כדפי' לעיל דכל מקום דכתיב בגד ילפינן מכלאים שאינו אלא צמר ופשתן לכך כתוב שתי פעמים למעט אפי' צבוע בידי שמים:

מה פשתן כברייתה אף צמר כברייתו ט"ס וצ"ל מה פשתן לבן אף צמר לבן:

א"ר זעירא כתיב כתונת בד קודש כו'. קאי על מתני' דקתני אין הכהנים לובשין לשמש בביהמ"ק אלא כו' ומייתי מקרא דכתונת בד קודש כו':

והרי צמר עולה יחידי צ"ל אין עולה יחידי:

הא מבחוץ מותר להעלות עליהם ט"ס וצ"ל הא מבחוץ עולה עליהם:

שהן מותרים בכלאים תיבת מותרים מיותר:

מה שני תולעת עד ר' יונה עולא בר ישמעאל מיותר:

והוי עלוי ט"ס וצ"ל וקאים עליה עד דהוא מכרך. פי' שצריך לעמוד שם עד שיכרך בפניו המת דצריך לחוש שמא יקח אחר:

ומיתב עלוי עשרה חוטין ומשפשפין ליה ט"ס וצ"ל פשפש ביה ומצא עשרה חוטין:

צנורות מקלחין ביה אסור צ"ל מותר:

בכרים ובכסתות מותר מיותר:

את המצוה בלא תעשה שעה אחת תיבת בלא תעשה מיותר:

מותר להציע תחתיך צ"ל אבל מותר להציע כו':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה