אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ו · הלכה ד

הלכה ג

לית הדא פליגא עד וכל שהוא ט"ס וכצ"ל לית הדא פליגא על דר"י דר' יהודה אמר שמונה אמות וכל שהוא. פי' דאמר לעיל על הא דראב"י דאמר שאילו מתחילה נטען היה מותר בשמונה עליה קאמר דר' יודן לא אמר כן אלא שמונה אמות אסור שמונה אמות וכל שהא מותר:

ולמה לא תגיתה פי' דהכא קתני במתני' כל מידות אין בהן ועוד חוץ כו' וא"כ יש בהן עוד ועוד כל שהוא:

ומשני כהדא דא"ר יוחנן כו':

ולא תסבור מיותר:

למה לי נן צ"ל למה אנן אמרין כו' והתנינן כו' מכאן מוכח דלא היה להם הגירסא במתני' שאמרו חכמים בכרם דאל"כ לא הוי מקשי מידי דהא בכרם דוקא אמרו שאין בו ועוד:

נטע אחת עשרה גפנים ואח"כ נפסקה האמצעית בין שנטע כו':

קשיתיה קומי ר' יעקב בר אחא ניחא פסקי עריס שרף דברי חכמים חלוקים עליו כו'. פי' ניחא הא מה דמביא מעשה מה ששרף משום שדברי חכמים חלוקים עליו דהכי קים להו שיש חכמים חלוקים עליו כדקתני במתני' מותר פסקי עריס אסור ואינו מקדש וכדמפ' בגמ' דמותר פסקי ענייס ו' טפחים:

אבל אין תימר בין עריס לגדר שרף דברי חכמים חלוקים עליו. פי' בתמיה הא ודאי אין חולקין עליו ששורפין על בין עריס לגדר וא"כ למה לו להביא:

ומשני ולא שמיע דא"ר יעקב בר אחא איתפלגון כו' עריס עצמו מהו ט"ם וצ"ל בין עריס לגדר מהו:

והוא שיהא בקרן זוית ארבעח טפחים כדי מקום פי' הא דקתני במתני' דעריס שהוא יוצא מן הכותל וכלה שנותנין לו עבודתו דהיינו ששה טפחים מן הגפן מפרש בגמ' דהיינו דוקא כשיש בכותל היוצא ד"ט כדי מקום אז אין נותנן עבודה אלא לגפן אבל אם אין ד"ט אז בטל כל הגדר לגבי גפן ומודדין ששה טפחים מסיף גדר:

כאילו שפוד של מתכות תחוב בו. פי' הא דקתני במתני' הפרח היוצא מ' העריס כו' ננגדו אסור מפרש דהיינו שרואין כאילו שפוד של מתכת וכו' ומתוח כל כך ואז כל מה שכנגדו אסור אפי' עכשיו כשהוא נכפף אינו כנגדו אסור:

עד מקום שהוא נקמז. פי' דאינו אסור אלא עד אותו מקום שהוא עומד נכפף והראש תלוי למטה מקום שהוא (נתחב) [נכפף] אסור והשאר מותר:

את אחר מותר צ"ל אתה אומר מותר:

הדרן ערך איוהו עדים

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה