אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

מה פליגין. פי' ראב"י ורבנן וסברי דאם אינו מבריק אסור (לכ"ע) היינו כשיש שתי שורות מכאן כשיעור כרם:

אבל אם אינו אלא שורה אחת מכאן. פי' דאז אינו כרם אלא ע"י צירוף אז החריץ מחלק ביניהם ואפי' לרבנן:

מכיון שהוא מגיע נגד שלש. פי' שלא ישתייר שלש גפנים לבד מהחריץ אז לכ"ע בטל הכרם ומותר ליזרע:

תני פחות מכאן אסור. פי' דקאי על מתני' דקתני ואם לאו הרי הוא כגת תני עלה דאם פחות מכאן אסור:

ועל זה מקשי דלא כן מה אנן אמרין. פי' דקס"ד דקאי על עמוק שאם אינו עמוק עשרה טפחים אסור ולכן מקשה למה לי למתני הא אפי' עשרה אסור כדקתני במתני' ואם לאו הרי הוא כגת וא"כ כ"ש תשעה שאינו חולק רשות בפני עצמו:

ומשני מהו פחות מכאן לרוחב. פי' שאינו רוחב ד' אי לא הוה תני הייתי סובר דהוי כסתום:

ומקשי ואמאי לא הוי כסתום לא כן תני כו':

ומשני שאויר הכרם מקיפו. פי' לכך אם אינו מבריק אסור אפי' פחות מכאן דהרי אויר הכרם מקיף מכל צדדיו:

אמר ראב"י אי אתם מודים כו'. פי' היא מילתא באנפי נפשה ומייתי ראיה לסברתו דמכח שאויר הכרם מקיפו הוא אוסר יותר:

אלא שאויר הכרם ט"ס וצ"ל א"ל שאויר הכרם. פי' ומשו"ה החמירו כאן יותר מבגבוה:

צריך שיהא שם חלל ארבעה כו' וצריך שיהא עפר על גבה ג"ט. פי' קאי על הא דקתני במתני' שומירה שבכרם כו' ואשמעינן דדוקא שיהא החלל ארבעה בלא הדפנות וגם צריך שיהא עפר על גבה ג"ט ודוקא בעגולה אבל במרובעת אינו צריך:

משלשה ועד ארבעה היא מתני' מיותר וצ"ל בארבעה היא מתניתא. וקאי על הא דקתני הבית שבכרם זורעין אותו פי' דמשמע מיד היינו דוקא בארבעה הא פחות מארבעה כסתום פי' ואינו בית כלל ולכך אסור לזרוע שם:

מג' ועד ד' משלים ד'. פי' אינו רשאי לזרוע עוד אלא משלים עד ד' מהגפן ואח"כ זורע:

ארבעה זורע מיד. וא"כ מתני' דקתני זורעין בתוכה דמשמע מיד היינו נמי בארבעה:

ומשלים ארבעה וזורע מיד ט"ס וצ"ל משלים ארבעה ארבעה זורע מיד:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה