אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ד · הלכה א

פרק ד

נסב חד כרמין כי אית ט"ס וצ"ל נסיב חד שורה. פי' מן השבע א"כ נשתיירו שלשה שורות לכל צד:

א"כ אית ארבעה כרמין. פי' דלשלשה שורות קורא תרין כרמין דהא אמצעית נחשב לכאן ולכאן:

ותלתא ביניין ט"ס וצ"ל ותרין ביניין פי' אויר שביניהן:

נסב חד חורין אית תמן תלתא כרמין דמצד א' נשתיירו שני שורות דהיינו כרם ומצד א' נשתיירו ג' שורות דהיינו שני כרמים ותלתא ביניין כצ"ל:

נסב חד חורין אית תמן תרין כרמין. פי' שהרי לא נשתיירו אלא כדי כרם אחד מכאן דהיינו שני שורות וכן מצד השני:

ותרין ביניין ט"ס וצ"ל וארבעה ביניין:

כהנא אמר כתחילת מטעתו עושין אותו. פי' לב"ש דצריך גבי קרחת עשרים וארבע פליגי ג"כ על תחילת מטעתו וסברי דגם בתחילה אם על פחות מכ"ד אמות לא יביא זרע לשם וא"כ לפ"ז מתני' דלקמן דקתני הנוטע את כרמו שש עשרה אמות מותר להביא זרע לשם לא אתיא כב"ש:

א"ר יוחנן מחמיר ב"ש בחורבנו יותר מבמטעתו. פי' דב"ש נמי מודו דתחילת מטעתו שש עשרה מותר להביא זרע לשם והא דמצריך הכא עשרים וארבע היינו בחורבנו:

וכל הדברים ב"ש מוסיפין שליש. פי' אכהנא קאי דאמר לעיל כתחילת מטעתו עושין אותו ע"ז קאמר דלכל הדברים הוא מוסיף שליש:

ומפ' בתר הכי דהיינו מחול הכרם כו':

מחול הכרם על דעתיה דב"ש שמונה עשרה. פי' יהי' לב"ש שמונה עשרה דוקא דהא ע"ד דב"ה שתים עשרה וב"ש מוסיף שליש א"כ ליהוי שמונה עשרה:

והא תנינן כו' פי' דלב"ש נמי די בשש עשרה:

אית דבעי מימר מיותר וכצ"ל צא מהן ארבע אמות לגדר. פי' דעל הא לא מוסיפין ב"ש שליש דאין ב"ש מוסיף שליש אלא על עבודת הגפן דלב"ה ד' ולב"ש ששה וכן אם נשתייר פחות מד' לב"ה בטל לגבי כרם ולב"ש אפי' פחות מששה בטל:

והשתא מקשי ועבודת הגפן אדעתיה דב"ש ששה אמות בתמיה:

והא תנינן כו'. פי' אלמא דאף לב"ש לא קידש אא"כ זרע בתוך ארבע אמות:

ומשני בגין ב"ה תניתא. פי' לעולם לב"ש מקדש ששה אמות והא דנקט כאן ארבע אמות בגין דבעי למתני התם פלוגתא דב"ה שסבר קידש שתי שורות ואי הוה תני ששה אמות לא הוי לב"ה מקדש כלום:

ומקשי והתנינן איזהו ערים. פי' דהתם קתני בהדיא בש"א מודדין ארבע אמות מעיקר גפנים כו' אלמא דלב"ש אינו צריך למדוד אלא ד"א:

על דעתיה דרבי יהודה. פי' דאמר איזו מחול הכרם בין שני כרמים א"כ יעשה כבתוך הכרם. פי' כמו קרחת הכרם ויאסר אף לב"ה בששה עשר:

ומשני בשאין הכרתים מכוונין. פי' שלזה נטוע שתי ולזה נטוע ערב או הכריתין של זה כנגד הבנין של זה ולכן אינו חשוב כרם אחד:

עד שיהא מוקף גדר מד' רוחותיו. פי' אם אינו נחשב מחול אא"כ הוקף הגדר מד' הרוחות:

ופשיט מן מה דתני כו'. פי' מר' יהודה נשמע לרבנן פי' מדאמר ר' יהודה בין שני כרמים דהיינו כרם כנגד כרם ממילא נשמע לרבנן דאמרי בין כרם לגדר היינו נמי כרם כנגד גדר:

עד שיהא מוקף לגדר כל אותו הרוח. פי' אם אינו נחשב מחול אא"כ הגדר כנגד כל אותו הרוח או לא:

הא כנגד שלש יש לו מחול ט"ס וכצ"ל הא שלש כנגד שלש כנגד שלש יש לו מחול הדא אמרת. פי' מדאינו מקפיד אלא שיהי' כנגד כרם גדול אלמא דא"צ שיהי' כנגד כל הרוח מדלא הזכיר כאן:

ואמר צ"ל וחזר ואמר אם יש שלשה טפחים. פי' בין גדר לגדר נחשב מקום בפ"ע ומותר לזרוע שם אף שאין מן הגדר החיצונה להגפנים שתים עשרה אמה ואם לא כו':

היה שם מקום שתים עשרה אמה על שתים עשרה אמה. פי' בין גדר לגדר:

ניטל המחול ומותר לזרוע בין גדר הפנימית לגפנים וא"צ להרחיק רק ד"א מהגפנים כאילו אין שם גדר כלל:

ובלבד שתים עשרה על שתים עשרה. פי' שיהיה כל האורך שתים עשרה אמה רוחב שתים עשרה אפי' מיצר והולך אח"כ:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה