ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ג · הלכה ו
מהו ליתן עבודה לראשון ט"ס וכצ"ל לראשין. פי' אם רוצה לזרוע כנגד ראשי של שורות מהו אם צריך ליתן עבודה או אינו צריך ליתן עבודה אלא אם רוצה לזרוע כנגד השורה:
כמה דתימר גבי כרם כו':
לראשון צ"ל לראשים:
בין הגומות בין הגומות צ"ל בין השורות:
בכל הדלועין משערין. פי' אם אף בדלעת מצרי או לא משערין ליתן עבודה אלא בדלעת יונית:
ופשיט כל מקום כו':
ויתיביניה. פי' רבנן דר' יוסי לר' יוסי דאמר מצינו שזו חמורה מן הגפן שלגפן יחידי נותנין ששה טפחים ולדלעת יחידי בית רובע פי' אלמא שדלעת חמורה מן הגפן:
ועל זה מקשי אמאי לא מותיב ליה מהא והרי קלחים יחידים לזרעמן מה דלא מותיב ליה כן צ"ל מן מה דמותיב ליה כן. פי' מדמותיב ליה ר' יוסי כן הוי ר' יוסי סבר מימר היא מרובע היא שורה פי' דאין חילוק בין מרובע לשורה ולכך מוכיח שפיר ממה שחמור מגפן במרובע ה"ה לשורה:
ירקו פטור זרע לירק מתעשר זרע וירק פי' דמקשי אמאי קאמר המקיים קלחים יחידים לזרע למה לי לזרע הלא אפי' אם זרע לירק נמי נחשבת זרע כמו בכוסבר וא"כ צריך להפנות להם בית רובע:
ומשני שניא כוסבר שהיא וזרעה נאכלין. ולכך נחשבת זרע אפי' זרע לירק אבל שאר זרעים אינן נחשבין זרע אא"כ זרע לזרע אבל אם זרע לירק נחשבת ירק:
שתחילתו בבית כור וסופו בבית סאה צ"ל להיפך שתחילתו בבית סאה וסופו בבית כור:
הדרן עלך ערוגה