אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ב · הלכה ח

הלכה ז

אוכלת הגפן. צ"ל אכילת הגפן:

והרי קבר עד עבודת הגפן מיותר. וכצ"ל והרי עבודת הגפן כו':

כי אנן אמרין כו'. היינו כמו לפי זה כלומר כמו שאנו אומרים פי' דצריך שלא יהא חבושה:

הדא בקעת סימוניא כו'. פי' דהיא חבושה:

מתיב ר"א עד כהדא דתני ט"ס וכצ"ל: ר"א רובה מדרבנן. פי' כמו אדרבה כלומר מה שזה מקיל זה מחמיר ומה שזה מקיל זה מחמיר:

והדר מפרש לר"א קל במרובע. פי' שהוא מקיל במרובע לומר דאינו צריך ירק בתבואה רק ששה טפחים:

וחומר בשורה, פי' שהוא מחמיר בשורה כדמפרש לקמן:

לרבנן קל בשורה וחומר במרובע כהדא דתני הרוצה כו':

שורה אורך מיותר. פי' דהשתא מפרש מה דקתני לעיל קל בשורה כו' דהכא תנא בברייתא צריך שיהא השורה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה וליכא מאן דפליג עליה וא"כ ר"א דמקיל במרובע גבי ירק בתבואה ששה טפחים מחמיר הוא בשורה יותר מבמרובע דבשורה מצריך עשר אמות כו' ולרבנן דמחמרי במרובע שיהי' דוקא בית רובע דהיינו שיהי' עשר אמות ומחצה על רוחב עשר אמות א"כ (הוא מקיל) [הם מקילין] בשורה יותר דבשורה די על רוחב ששה:

ה"ג ומחצה על רוחב ששה חזקי' אמר מי שיש לו ערוגה של ששה טפחים וכל שהוא אותו כל שהוא זורע לתוכו כל מין שירצה:

ר' יוחנן אמר אינו זורע כו':

מן מה דמר ר' זעירא עד נטע ט"ס וכצ"ל תמן מתיבין על מה דא"ר זעירא על דר' יוחנן נטע חצי שורה כו' אומרים לו עקור את השורה או מלא את השורה. פי' דצריך למלאות את כולו:

ר' יודן אמר איתפלגון כו' חד אמר אפי' ג' לתוך ששה. פי' דאינו צריך למלאות את כולה אלא אפי' לא זרע אלא ג' לתוך ששה מותר להתחיל שורה אחרת:

וחורנה אמר אפי' אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע. פי' דאינו צריך שיהיו אותן השלשה סמוכין זה לזה:

ולא ידעין כו' מן הא דא"ר יוסי ור' חייא בר בא בשם ר' יוחנן ובלבד שלא יהא שם חורבה הוי כו'. אלמא דקסבר ר"י דצריך שלא יהא שם חורבה אלא צריך שיהא הג' סמוכין. והכא א"ר זעירא דא"צ לזרוע כ"א טפח באותו הערוגה וחמשה יהיו פנויים:

אם היו הצדדין רבה על החורבה מותר. פי' קאי על ר' יוחנן דאמר צריך שיהיו הג' סמוכין זה לזה ע"ז אמר אבל אם היו הצדדין רבה על החורבה מותר דהיינו טפח ומחצה ועוד מכאן וטפח ומחצה ועוד מכאן מותר:

מהו רואה אני את דבריהם מדברי. פי' מ"ט קאמר רבי דהסברא נוטה כדבריהם:

ומשני אם דלעת מצרי אמרת מותר קישות כו'. פי' דהא בהא לא פליג רבי על רבנן דרבנן אינו אלא דלעת יונית ורבי א' אף קישות ופול המצרי אבל על דלעת מצרי לא פליג ומסתמא גם הוא סובר דאין הסיכוך אוסר בדלעת מצרי ולהכי קאמר רואה אני את דבריהם פי' דאף לפי סברתו דסבר דדלעת מצרי מותר לסכך ע"ג זרעים מוכח כדבריהם דכ"ש קישות ופול המצרי שמותר לסכך:

אמר ר' אבא לא כך הוי ר' מנא אומר כו'. פי' מנא לך דרבי מודה בדלעת מצרי דמותר לסכך דילמא ר' סבר דאף בדלעת מצרי אין לסכך והא דלא אמר אלא אף קישות ופול המצרי ולא אמר דלעת מצרי משום דלא צריך דכיון דאמר קישות ופול המצרי אף דלעת בכלל כדאמר ר' אבא:

הדרן עלך פרק כל סאה

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה