ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ב · הלכה ו
ר"ש כדעתיה דרב אמר אין כו'. פי' הא דקתני במתני' אליבא דר"ש בשלו חטין ושל חביריו מין אחר שמותר לסמוך בין פשתן בין שאר כל המינין ע"ז אמר דר"ש כדעתיה פי' דסבר אין אדם חובש דבר שאינו שלו:
אמר ר' יונה צ"ל ואמר ר' יונה:
להחיות. צ"ל לחסיות:
דר"י אמר ראש תור הבא בחורבה אסור. ט"ס וכצ"ל אינו זורע לתוכו אלא מין אחד פי':
(כ"ה בכ"י ולא נכתב יותר):
גריד מותר לזרע כו'. פי' הוא קרקע קשה והוי הפסק:
ובלבד שיעשה ג'. פי' שיזרע מהן ג"ט אז מותר ליזרע כל מין שירצה אע"ג דכבר נזרע סמוך לגריד מין אחר:
בתוך ששה שהן סמוכין לגדר. פי' אז הוי הגריד מקום בפ"ע להפסיק:
ושלשה שהן. תי' ושלשה מיותר:
כגריד. מיותר:
היו ג' בתוך ששה כו' פי' אם היו נזרעים ג' טפחים בתוך ששה הסמוכין לגדר:
ואחד חוץ לששה מאחר שהוצלו אלו כו'. פי' אף דאין הגריד חשוב להפסיק אלא בתוך ששה הסמוכין לגדר הכא כיון שניצלו אותן השלשה שבתוך ששה אף אותו שחוץ לששה ניצול:
משורה גדר ושורה חוץ לגדר חובשין את השורה של גדר כו'. תי' גבי ותי' בשדות מיותר:
תורבבינה. צ"ל שירצה:
וגדר צ"ל גדר יש בו:
גדר מהו שיציל. צ"ל גדר זרוע מהו שיציל:
הא לח אסור הדא אמרה שגדר זרוע אינו מציל את הזרעים:
ר"י שמע לה מן הדא כו' ולגדר שהוא גבוה מעשרה טפחים ולאילן שהוא מיסך על הארץ. פי' דהוי כמו גדר זרוע:
הדא אמרה שגדר זרוע כו':
אפי' תימא עד ר' יודן ט"ס וכנ"ל אפי' תימא אין גדר זרוע מציל את הזרעים שניא היא תמן אילן. פי' ולכך הוי כמו גדר:
ברם הכא גדר זרוע הוא ואין זרעים מציל את הזרעים. פי' ולכך איכא למימר דאינו מציל:
אינו צריך גריד עד מותר לסמוך. מיותר:
גריד ומשך מהו שיצטרפו כו'. על רוחב ששה מותר לסמוך משתי רוחותיו עשה גריד מכאן. פי' והשלימה שיהיה הרוחב ג"כ עשר מותר לסמוך מארבע רוחותיו:
ר' יונתן בן יוסי. צ"ל בן יוסף: