אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ב · הלכה א

פרק ב

מ"ד שיש בה אחד מעשרים וארבעה. פי' שאם אותה הרובע היא סאה והיינו א' מכ"ד:

מ"ד שנפל לתוכה משמע שהי' סאה בלא"ה ונפל לתוכה רובע ממין אחר והיינו א' מכ"ה:

בין כמ"ד שנפל לתוכה א' מעשרים וארבעה. וה"פ שנפל לתוכה רובע ובין כולם היא סאה):

ר' יעקב בר אחי. צ"ל דא"ר יעקב בר אחא כו':

אילו יהבתינן ליה. פי' קודם שלקטת אותה הרבע:

אלא בשנתערב דרך מכנסו צ"ל למעלה קודם מכר לו חטים יפות:

האיך עבידא. הראשון מיותר:

עד היכן. פי' הא דקתני לר"ש דאין שני מינין מצטרפין לאסור היינו ברובע אבל ביתר מרובע פי' לכשיצרפו יהיו יותר מרובע אוסר וע"ז בעי עד היכן פי' כמה אוסר:

ומפרש עד רובה של סאה. פי' אם כשיצרפו יהיו רובה של סאה אז אוסר:

כן הוא אומר הכא. תי' הכא מיותר:

אפי' כן אין שני מינין. תי' אפי' כן מיותר:

ותני עלה ותני עלה. צ"ל תני תני:

כגון שלשה קבין כו'. פי' הא דקתני במתני' דתבואה בתבואה משערין ברובע היינו כגון שלשה קבין וארבעה קבין פי' אפי' תבואה דקה שאינו נזרע מהם לבית סאה אלא שלשה קבין דהוי הרובע א' מי"ב אינו אוסר עד רובע:

הא קביים אחד מעשרים וארבע. פי' אם היה תבואה דקה כל כך שאינו נזרע בתוך בית סאה אלא קביים אז אין משערין ברובע אלא א' מכ"ד. ותני כגון קב וחצי כו'. פי' הא דקתני במתני' דבזרעוני גינה אין משערין ברובע אלא א' מכ"ד בנופל ומפרש בברייתא דהיינו דוקא באותן דקים שאינו נופל מהם לתוך בית סאה אלא קב וחצי:

הא קביים. פי' אם היו גסים שנופל מהן לתוך בית סאה שני קבין אז משערין ברובע:

הכא את אמרת כו'. פי' אינה קושיא אלא הוא מסיק למילתיה הכא את אמרת פי' גבי תבואה אם היו דקים כ"כ שנופל מהם לתוך בית סאה שני קבין משערין בנופל וגבי זרעוני גינה אם נופל מהם שני קבין לתוך בית סאה משערין ברובע:

עד תשעה קבין. פי' אם היו גסים כ"כ שנופל לתוך בית סאה תשעה קבין משערין ברובע יתר מכאן משערין בא' מכ"ד:

וחורנה אמר עד שמונה. פי' דאף בתשעה משערין בא' מכ"ד:

תשעה ועשרה מהו שיצטרפו. פי' אם נפל מין שנופל ממנו תשעה לתוך בית סאה לתוך מין שנופל ממנו עשרה לתוך בית סאה דבתשעה משערין ברובע ובעשרה משערין בא' מעשרים וארבע והשתא מיבעיא לן אם אזלינן בתר המין הנופל או בתר מין הנזרע ולשון מצטרפין היינו כמו אוסרין משום שנצטרפו ונעשו עירוב. ופשיט מהא תשעה ושלשה מצטרפין פי' אם נפל מין מאותו שנופל שלשה לתוך בית סאה למין שנופל תשעה לתוך ב"ס בודאי מצטרפין לאסור ברובע דהא בשניהם השיעור כן ולענין מדידת הרובע לא מספקא ליה דודאי משערין באותו המין שנפל אם יש ממנו בית רובע אוסר תשעה ועשרה מיבעי דמצטרפין לרובע דהא קרובין זה מזה יותר מתשעה ושלשה וכיון ששם נעשה עירוב באם נפל רובע מין תשעה לתוך מין שלשה כ"ש הכא שנעשה עירוב אם נפל רובע מין תשעה לתוך עשרה:

סאה חולקת ביניהון כו'. פי' דפליג על מאי דפשיטא ליה דתשעה ועשרה מצטרפין לאסור ברובע מפני ששיעורן שוה ברובע ע"ז פליג ואמר דזה לא מיבעיא לי דתשעה ושלשה ודאי אין מצטרפין לאסור ברובע דאפי' אם נפל מין חמשה לתוך מין שבעה נמי אין מצטרפין דסאה חולקות ביניהן כדמפרש אח"ז:

רובע סאה אסור בתשעה קבין. פי' רובע ממין הנופל סאה אם נפל לתוך תשעה קבין אוסר וכן להיפך אבל אם נפל מין חמשה לתוך שבעה שהסאה באמצע אינו אוסר ברובע אלא באחד מכ"ד והשתא הא דאמרינן בגמ' לעיל כגון שלשה קבין וארבעה קבין פי' דמשערין ברובע היינו אם נפל לתוכו ממין הנופל סאה לתוך בית סאה או להיפך וכן הא דאמר עד תשעה קבין היינו אם נפל לתוכן ממין הנופל סאה לתוך בית סאה או להיפך:

שלשה רבעי פשתן כו'. פי' קאי על מתני' דקתני הפשתן אחד מעשרים וארבע לבית סאה ומפרש הגמ' דהיינו שלשה רבעין פשתן כו' ומפרש הטעם:

דאתר דזרע רובע חיטין כו'. פי' וא"כ בתוך בית סאה נופל מפשתן שלשה סאין ולהכי אחד מכ"ד ג' רביעין:

האיך עבידא מיותר וצ"ל קודם שלשה רבעי פשתן:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה