אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק א · הלכה ט

הלכה ח

מה אנן קיימין עד תני ר' חייא. ט"ס וכצ"ל מה אנן קיימין אי משום כלאי זרעים. פי' להכי תני לפת וצנונות משום דהוי כלאים זה בזה ובא להשמיענו דאפ"ה מותר משום דלא חשיב זריעה והא לא קשיא אפי' שאר כל הדברים נמי דתני חדא וה"ה לאינך למה לי גפן כיון דבלא גפן נמי שמעי' דלא הוי זריעה מדלא הוי כלאים:

אי משום כלאי הכרם. פי' לעולם לפת וצנונות לא הוי כלאים כדפי' לעיל הלפת והצנונות הילכו בו אחר העלין פי' לקולא ולהכי תני גפן לאשמועינן דאע"ג דהוי כלאים בכרם מותר משום דלא חשיב זריעה:

למה לי לפת וצנונית. פי' הא בחדא נמי שמעינן מאי דלא [מדלא] הוי כלאים בכרם מותר אלמא דלא חשוב זריעה:

אי תימא או לפת או צנונית. פי' דבאמת בחדא סגי אלא דתני או הא או הא:

אפי' שאר כל הדברים נמי איכא למיתני אי או מאי דהוי כלאים בכרם כיון דנחית למנות אותן הדברים שכלאים בכרם:

ומשני לא תני לפת וצנונות אלא שאינו רוצה בהשרשתן (אבל שאר דברים אע"ג דהוי כלאים בכרם לא תני להו) כהדא דתני ר' חייא כו'. פי' דלא נחית למנות אלא אותן הדברים דהוי כלאים בכרם ואינו רוצה בהשרשתן אבל שאר דברים אע"ג דהוי כלאים בכרם לא תני להו משום שרוצה בהשרשתן ומייתי ראיה מדתני ר' חייא אגודות דודאי אינו רוצה בהשרשתן אלמא דאינו אסור משום שביעית דוקא אותן הדברים שאינו רוצה בהשרשתן להכי קתני במתני' נמי דוקא לפת וצנונות:

לית טעמא דלא. צ"ל לית טעמא אלא:

פגה שטמנה בטבל. צ"ל בתבן:

מפני הוא עושה צ"ל מפני שהוא עושה:

אתיא דר"א בן תדאי כר"ש. פי' הא דר"א מתיר אפי' באינן מגולין אתיא כר"ש דאמר דבר שאינו מתכוין מותר משמע הא מקצתן מגולין אפי' רבנן מודו דמותר דלא הוי הטמנה:

שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו. פירש משום דהוה טלטול מן הצד:

א"ר יוסי אף אנן נמי תנינא. פי' הא אף דרבנן מודו ברגליו משוקעות משום דהוה טלטול מן הצד כו' מדקתני במתני' ניטלין בשבת משמע דאתיא כר"ע:

אמר ר' יוסי בר בון דר"ש היא כו'. פי' לעולם רבנן אסרין אפי' מקצתן מגולין ומתני' דר"ש היא:

ומקשי והא תנינן שביעית. פי' האיך יכול לאוקמי מתני' כר"ש הא קתני במתני' שביעית:

אית לך למימר שביעית דר"ש כו'. פי' בתמיה:

והכא את אמרת הכין. פי' ובמתני' קתני אינו חושש משום שביעית משמע דאיכא למיחש לשביעית אלא משום דלא הי זריעה אינו חושש וא"כ ודאי לא אתיא כר"ש:

ומשני אע"ג דר"ש מתיר משום ספיחי שביעית אסור משום קדושת שביעית. פי' שאסור לעשות סחורה בהן וחייב לבער וא"כ לפ"ז איכא לאוקמי מתני' כר"ש והא דקתני במתני' דאינו חושש משום שביעית היינו לקדושת שביעית:

שני מינין צ"ל זרע שני מינין בבקעה שני מינין בחורבה ונפל אחד רחוק מחבירו ר' יוחנן אמר פטור. דלא הוי כלאים אא"כ הגדר חבשו:

ור"ל אמר חייב. פי' אע"ג דנפל א' רחוק מחבירו או שחילקן גדר אח"כ חייב כיון שהיה בידו בב"א לזרוע כא' כבר נתחייב בעודן בידו:

מודה ר"ל בזורע על גבי הים כו'. פי' אע"ג דסבר ר"ל דבעודן בידו נתחייבו היינו דוקא כשדעתו לזרוע במקום הראוי לזריעה ובמקום שיכול לפול כאחת סבר דחייב אפי' לא נפל כאחת אבל בזורע ע"ג הים דאינו ראוי לזרוע או על מנת לחלקן גדר דבודאי לא יהיה בבת אחת שפטור:

לענין שבת עד שתנוח. פי' אע"ג דסבר ר"ל דבעודן בודו נתחייבו מודה הוא לענין שבת דאינו חייב עד שתנוח ונפקא מינה אם קלטה אחר או קלטה כלב שפטור:

ה"ג בנתונים בתוך ששה מוקרחים בתוך שדה תבואה או מקפת גדר דאמר ר' יוחנן כו':

והתנינן רש"א כל הספיחין מותרין. וא"כ אפי' הוי זריעה ליכא למיחש לשביעית:

לא אפי' נחה ר' יהודה מתיר. פי' דאי הוה אוסר בנחה לא היה מתיר לכתחילה דהו"ל ליחוש דילמא תנוח ור"י מתיר משמע אפי' לכתחילה:

ומשני פתר ליה בשני גרעינין ר' יהודה מדמי לה לראש תור. פי' הא דקתני במתני' ר"י מתיר לא בזורע שני מינין אלא בשני גרעינין ולהכי מתיר ר"י משום דכשנחה הוי כמו ראש תור:

א"ר הילא רשב"ל כדעתיה כו'. פי' דקשה ליה אפי' הוי ראש תור יהא אסור דהא לרשב"ל מתחיל החיוב משהוציא מידו וראש תור לא הוי אלא משינוח וע"ז משני רשב"ל כדעתיה דאמר ראש תור הבא בחורבה מותר. פי' אפי' לא היה מתחילה אלא שאח"כ נעשה ראש תור מותר ולהכי מותר אף הכא דכשתנוח הוי ראש תור:

ה"ג פתר לה בשני גרעינין ר"י מדמי לה לראש תור א"ר חילא רשב"ל כו'. מעתה אפי' שני חיטין ושעורה. פי' יהא מותר משום דהוה ראש תור:

והתנינן עד שיהא כו'. משמע דשני חיטין ושעורה אסור וכן היא מיותר:

ומשני חטה מכאן כו'. פי' הא דאסור בשני חטין היינו בזו האופן:

א"ר מתנה הדא דתימר בשאין שם חורבה כו'. פי' מקום פטור בין גדר לחיטה הוא דאסור אבל אם היה כו':

הדרן עלך החטים והזונין:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה