אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

הא כלב עם כלב כופרי אינו כלאים פי' מדלא קתני במתני' הכלב וכלב כופרי כדקתני בסיפא הסוס והפרד הפרד והחמור אלא ודאי דכלב עם כלב כופרי אינו כלאים:

מתני' דלא כר"מ דר"מ אומר כלאים:

והשתא מפרש היכא משמע דלר"מ הוי כלאים אע"ג דר"מ אמר כלב מין בהמה כו'. פי' דרבנן סברי כלב מין חיה ור"מ סבר כלב מין בהמה ואע"ג דר"מ סבר כלב מין בהמה מודי בכלב כופרי דהוי מין חיה וא"כ הא כלב עם כלב כופרי על דעתיה [דר"מ]. פי' דהוי כמו שאר בהמה וחיה דהוי כלאים:

משנה שלימה שנה לנו רבי. פי' ולא צריכה לר' יוחנן:

א"ר יוסי צריכה להדא דבר דליה. פי' אע"ג דתנן במתני' דגבי עוף נוהג כלאים הוצרך בר דליה לפרש באיזה עוף הוי כלאים זה עם זה דהא גם בהמה תני תמן ופרשתינה הכא. כדי לידע איזו בהמה הוי כלאים זו עם זו וכן חיה תני התם ופרשתינה הכא כדי לידע איזה חיה הוי כלאים זו עם זו:

ועוף תניתה התם. ולא פירש הכא במתני' לידע איזו הוי כלאים זו עם זו להכי בא בר דליה לפרש תרנגול עם הפסיון כו':

הכא תמן הכא תמן. צ"ל להיפך תמן הכא תמן הכא:

א"ר יוסי ויאות. תי' ויאות מיותר וכצ"ל א"ר יוסי בא להודיעך כו'. פי' אע"ג דתני תמן דגבי עוף נהג כלאים בא ר' יוחנן להודיעך שעוף אסור בהרבעה ותיבת בכלאים ט"ס וכצ"ל בהרבעה:

א"ל עוד הן צ"ל אוף הן כתיב בהן למיניהן. פי' ואסור אף בחית הים להרביע:

הרי חית הים צ"ל הרי דגים שבים הרי כתיב בהן למיניהן מעתה יהו כלאים נוהג בהן. וזה פשיטא ליה דודאי אינו נוהג איסור הרבעה בדגים:

ומשני האי למינהו משום נהוג:

שייפין צ"ל שייטין:

ומזרעין מיותר:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה