ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק א · הלכה א
הגהות ובאורי רבינו אליהו ז"ל הגאון מווילנא על ירושלמי מסכת כלאים שנמצאו בכ"י עם הערות נכדו הג"מ יעקב משה ז"ל מסלאנים:
החיטים והזונין עד פעם שניה החיטין והזונין צ"ל למטה קודם אמר ר' בא בר זבדי וה"פ החטים והזונין אינן כלאים פי' דמקשי למה לי למתני:
וכי דבר שאינו אוכל הווינן מטעי לומר כלאים פי' הלא הזונין אינן אוכל והאיך איכא למטעי לומר כלאים:
ועוד מקשי החטין והזונין אינן כלאים משמע הא עם השעורים כלאים פי' דקשה טפי וכי דבר שאינו אוכל הוי כלאים. ומתני צ"ל לומר:
א"ר בא בר זבדי כר"א מיותר:
דתנינן תמן צ"ל תמן תנינן:
מה דרבנן צ"ל מה טעמא דרבנן:
בערביא השני מיותר:
ויבדקו אלא רבנן אמרין כצ"ל:
ולא ר' בא בר זבדי צ"ל ורבי בא בר זברי כר"א פי' בתמיה ולא כרבנן:
מעתה יהו כלאים עם החטים פי' זונין דסברי הואיל ומקומות מקיימין אותו ליונים הוי כמו אוכל והוי כלאים א"כ יהו כלאים אפי' עם החטין:
ומשני אלא כו':
ולא מעשרין מזה על זה עבר ותרם אין תרומתו תרומה. והוי ר' ירמיה מסתכל ביה פי' על מה שאמר דמתני' לא אתיא אלא כרבי ישמעאל כו':
א"ל מה את מסתכל בי פי' הא ודאי כרבי לא אתיא דלרבי אפי' עם החטין יהו כלאים דהא חטין וזונין גרע מיין וחומץ:
א"ל תמן למעשרות כאן לכלאים פי' דאפי' לרבי לא הוה שני מינין אלא לענין מעשרות ולא לכלאים:
א"ר יונה וכן כד הוה רבנן כו':
כיני מתניתא וכו' א"ר יונה וכו':