ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ד · הלכה א
ה"ג שמואל בר בא בעי. פי' אמר אפי' רוצות. פי' הא דקתני במתני' ב' נשים שעשו ב' קבין ונגעו כו' שאין מצטרפין חייב. אפילו אינן מקפידות זע"ז:
א"ר יוחנן סתם אשה אחת. פי' הא דקתני במתני' ב' נשים. היינו משום דמסתמא הן מקפידות. וסתם אשה אחת אין מקפידות. אבל כשאין (יודע) [ידוע] אם מקפידות אם אין מקפידות אין חילוק בין ב' נשים לאשה א'. ומקשי אם אינה מקפדת למה היא עושה בשני כלים אלא ודאי במקפדת איירי ואפ"ה מין במינו מצטרף. ומשני דמתני' איירי שאין מקום ללוש. פי' בכלי אחד. ומדייק מכאן שאם יש לה מקום ללוש ועושה בשני כלים מסתמא מקפדת היא:
שתי דעות עשו אותן כשתי נשים. פי' אם היא עושה בשביל ב' בני אדם אפי' אשה א' הוי כמו שתי נשים שמסתמא מקפדת:
שמואל בר אבא בעי אפי' רוצות. מיותר כאן. וצ"ל תיכף אחר מתני' ה"ג חיבור בחלה ואינו חיבור בטבול יום דתנינן ובזמן שהיא של אשה א' כו'. אלמא שנגיעה הוי חיבור לענין חלה כלומר להצטרף לענין שיעור חלה. ואינו חיבור בטבול יום. פי' נגיעה:
דתנינן תמן המכנס חלות. פי' כהן שהיה מכניס חלות מבע"ב הרבה שנותן לו ע"מ להפריש. פי' שהיה בדעתו שיאפה כ"א בפ"ע ונשכו זה בזה סברי ב"ה שאינו חיבור בט"י. אלמא שנגיעה אינו חיבור בט"י:
ה"ג חיבור בט"י ואינו חיבור בחלה. דתנינן תמן בשר הקדש שקרש עליו הקיפה. פי הוא הבשר דק שנימוח בקדירה וקאמר התם דאם נגע טבו"י בקיפה החתיכות מותרות. משמע הא שאר כל הקיפה חיבור. פי' שאם נטמא מקצת הקיפה כולו טמא. ומקשי:
ואין סופו לחתכו. פי' והא ודאי סופו לחתוך הקיפה ואפ"ה חיבור. אלמא דאף סופו לחתכו חיבור בט"י:
ואינן חייבין. צ"ל ואינו חיבור בחלה. פי' אם סופו לחתכו דא"ר יוחנן כו':
מהו שיירתה. פי' לרבנן אם שאר מצטרפין זע"ז או לא:
ה"ג רב הונא אמר. אם אומר את השיפון מין כוסמין וש"ש מין שעורין. כוסמין מצטרף עם שיפון. וש"ש אין מצטרף עם שניהם. אם את אומר כ"א מין בפ"ע שלשתן אין מצטרפין זה עם זה:
ר' יוחנן בן נורי אומר כו'. ע"ד דהך תני בריא. פי' דאמר כל המינים מצטרפין זע"ז:
אף בנשוך. מה בין נשוך ומה בין בלול. דלתנא דמתני' יש חילוק דבנשוך אין מצטרפין אלא כמו דקתני במתני'. ובלול כל המינים מצטרפין. אבל לתנא ברא קשיא. ומפרש בשחלקן והוסיף עליהן. פי' דאמרינן לעיל דגבי ישראל פטור דכיון שכבר נתחייבו כשלא היה בדעתו לחלק ואח"כ בשחלקו נפטרו שוב אין מתחייבין. בזה יש חילוק:
אם היו תחילה נשוכין. פי' שלא נתחייבו אלא מחמת הנשוך חייבין בשחלקו והוסיפו דלא נקרא נתחייבו ונפטרו:
בלולין. פי' אם היו בלולין וחלקו והוסיפו פטורין מחמת שכבר נתחייבו: