אור ברסלב

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

מה בינה לעיסת ארנונא. פי' שהי' חק מהמלך ליטול עשירית מכל העיסות שאפי' אין בשל ישראל כשיעור חייב בחלה:

ומשני תמן ברשות ישראל היא. פי' העיסה היא של ישראל שהוא עשה מהתבואה שלו. אלא שהמלך יכול ליטלו ממנו החלק בשביל זה לא יצא מרשותו דאמרינן שמא ימלך הגוי שלא יטול פי' אלא יטול דמים וא"כ כל זמן שלא נתן לו אינו חייב לו אלא דמים ולא יצא כלל העיסה מרשות ישראל:

ברם הכא לדעתו היא תלוי'. פי' וכי בדעתו היא תלוי' לומר שאם ירצה הגוי שלא ליטלה הרי הוא צריך ליטול בע"כ שהרי היא שלו:

מלאי של ישראל. פי' שהסחורה דהיינו העיסות של ישראל:

ופועלין גוים עושין לתוכו. פירש הם עושין ומוכרין על ידו:

חייב בחלה. דאזלינן בתר מי שהמלאי שלו:

יעשה בקב מכאן כו'. פי' דנימא קב של הגוי היא באמצע ומפסיק בין ב' הקבין של ישראל:

ומשני ואין מעורב ע"י גידין. פי' שאעפ"כ הוא מעורב מעט ע"י גידין היוצאין מזה לזה:

תמן אמר ספק פטור. פי' גבי מתנות:

והכא אמר ספק חייב. פירש גבי חלה:

ומשני מי יאמר לו שאינו נוטל דמים מהשבט. פי' אף בחלה כשהוא ספק הוא נוטל דמים מן השבט:

ומקשי ויפריש תמן. פי' גבי מתנות נמי. ויטול דמים מן השבט:

ומשני חלה שהיא טבל והיא בעון מיתה מפריש. פי' אף שהוא נוטל דמים מן השבט. אבל מתנות כיון דא"צ ליתן לכהן ל"ל להפריש כלל:

ומקשי ולא יטול דמים כו'. פירש גבי חלה:

ומשני על שם המוציא מחבירו עליו הראיה:

שני גוים שעשו ב' קבין. פירש בשותפות דבישראל הוי חייב בחלה. פי' שאח"כ נמלכו לחלוק:

והוסיפו זה על שלו. פירש ואח"כ נתגיירו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו נמי פטור (כגון) [אף] שהוסיפו אח"כ אבל אי לא הי' להן שעת חובה ונפטרו אלא שהי' הגלגול בשעת הפטור אז כי לא הוסיף אח"כ פטור דאין לו במה להתחייב שהגלגול שהיה בשעת הפטור כמו שאינו אבל אם הוסיף הי' חייב. והשתא בב' גוים שלא באו לידי חיוב כלל דאף בתחילה שלא הי' בדעתם לחלק לא היו חייבין א"כ השתא כשהוסיפו אחר שנתגיירו חייבין:

שני ישראלים שעשו שני קבין. פירש בשותפות (פי') והיו חייבין:

וחלקו. פי' שאחר כך נמלכו וחלקו ונפטרו:

והוסיפו זה על שלו. פי' ואח"כ הוסיפו זה על שלו וזה על שלו פטורין. כדמפרש משום שכבר היה להן שעת חובה פי' דהיינו בעת שלא רצו לחלק ונפטרו היינו אחר שחלקו שפטורין לעולם:

ישראל וגוי שעשו ב' קבין. פי' בשותפות:

וחלקו. פירש אח"כ והוסיפו זה על שלו [וזה על שלו] ניחא חלקו של ישראל חייב שלא היה להן שעת חובה דאף קודם שרצו לחלק הי' פטור מחמת שהיה שותף שם הגוי:

חלקו של גוי מהו. פי' אם הוסיף אחר שנתגייר אח"כ. ופשיט כלום חלקו של ישראל חייב אלא מחמת חלקו של גוי מחמת שהי' שותף עם הגוי חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור פי' בתמיה. אלא שניהן חייבין שלשניהן לא היו להן שעת חובה ונפטרו:

בעיסת הדיוט שגלגולה טובלה. פירש דהיינו שאם נתגלגל קודם שהקדיש אח"כ חייב בחלה. ולא מהני מה שקרמו פניה בשעה שהיתה הקדש שכבר נתחייב בגלגול:

בעיסת הקדש שגלגול פוטרה. פי' דהיינו שאם הי' קדוש וגלגל הגזבר ואח"כ פדאה אף שקרם אח"כ בתנור פטור שכבר נפטר בשעת גלגול. ולא פליגי אלא גבי גר שנתגייר. אז סבר ר"ע שהולך ג"כ אחר קרימה בתנר דר"ע סובר:

אין מירוח פוטר במקום הקדש. פי' שאין המירוח שהי' בשעת הקדש פוטר. ומוכיח דסבר ר"ע כן. מדמחייב ר"ע במנחות במותר מנחת העומר ממעשרות אף שהיה המירוח בשעת הקדש:

ה"ג הדא דכהנא פליגא על דר"ע. פירש דס"ד דתלי הא בהא. מ"ד מירוח פוטר סבר ג"כ שגילגול פוטר. מ"ד אין מירוח פוטר אין גילגול פוטר. והשתא מפרש הפלוגתא דאמר אין המירוח פוטר. פירש דכהנא אמר אליבא דר"ע. וא"כ סבר שאין הגילגול פוטר. פירש כהנא סובר ששניהן אין פוטרין:

ברם כר"ע גילגול פוטר. פי' דסבר שאף ר"ע מודה שגילגול פוטר במקום הקדש. א"כ סבר ג"כ שמירוח פוטר. פי' כיון דתלוי זה בזה:

וה"ג פליגא על ר"א דאמר אין המירוח פוטר אין הגילגול פוטר ברם כר"א גילגול פוטר מירוח פוטר. וקשיא על רבנן כו'. פירש דהשתא מקשי על רבנן דפליגי על ר"ע לפי הס"ד דתלוי הגילגול במירוח:

גילגול פוטר ברשות הגוי. פירש דהכא במתני' שמעינן דסברי גילגול פוטר ברשות הגוי דקתני אם גילגל עד שלא נתגייר כו':

ואין המירוח פוטר ברשות הגוי. פי' דמדייק מדקתני מעשרין משל גוי על של ישראל. (פי') אלמא דאף של גוי חייב במעשרות מדאורייתא ואין המירוח פוטר:

ומשני שנייא הוא. פירש שיש חילוק בין גילגול למירוח דגבי מעשר כתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ. משמע בין של גוי ובין של ישראל. אפי' נתמרח ביד גוי:

והכא כתיב. פירש גבי חלה עריסותיכם ולא של נכרים. פי' דמשמע שיהא גמר העריסה ביד ישראל ולא ביד נכרי ולכך גלגל פוטר:

מן הדא דרבנן. פירש משינויא דרבנן. פי' דסברי דיש חילוק בין גלגול למירוח:

אנן ילפינן כו'. פי' דאף כהנא ור"א לא פליגא כמה דרבנן אמרו כו'. גלגול פוטר יותר ברשות הגוי:

כן ר"ע אומר. פי' כהנא סבר אליבא דר"ע דגלגול פוטר יותר ברשות הקדש מהאי טעמא גופא. דעריסותיכם דרשינן נמי ולא של הקדש:

וה"ג גלגול פוטר ברשות הקדש ואין המירוח פוטר ברשות הקדש כו'. כצ"ל:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה