ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
פרק ו · הלכה ח
כתב יד א
ע"ה שאמר לחבר כו'. כל המתני' צ"ל למטה קודם מתני' דר"י היא:
כתב יד א
תמן תנינן נאמנין כו'. וכא את אומר הכין. פי' שאם ידוע שיש לו שדה בסוריא אינו נאמן:
ומשני תמן שתיקתו פטור ברם הכא שתיקתו חייב. פי' דהתם גבי לקט הוי שתיקתו דהיינו אפילו שתק ולא אמר ליה ולא מידי נמי בחזקת פטור הן דאמרינן מסתמא הן של לקט אבל הכא כשיש לו שדה בסוריא דאמרינן מסתמא מאותו השדה הוא וחייב במעשר והוי שתיקתו חייב ולפיכך אינו נאמן:
ה"ג ותני כן את ששתיקתו פטור נאמן אף להקל שתיקתו להחמיר ופירושו להקל אינו נאמן:
כתב יד ב
והכא את אמרת הכין. הכא במתני' אמרת אם ידוע שיש לו שדה בסוריא אינו נאמן:
כתב יד א
ה"ג פירות עזיקה הן פירות ערלה הן נטע דבעי הן אינו נאמן. פי' דאמרינן שהוא אומר כן להשביח מקחו דהיינו שהן מאילנות הנטועין מקרוב שפירותיהן משובחין מאוד:
מגוי פלוני הביאותים. פי' שאמר שהגוי פלוני [הביא] הפירות הללו ואנו יודעין שהפירות של אותו הגוי הן של ערלה:
נאמן להחמיר כו' וחכמים אומרים כו' ט"ס וצ"ל רשב"ג אמר דברי הגוי כו':
ה"ג ר' יודן בעי היה מסיח לפי תומו. פי' אם נאמן במסל"ת או לא:
ה"ג ר' יודן בעי כותי כגוי. פי' אם כותי כגוי או לא:
ופשיט איתפלגון כו':
מתני' פי' דקתני לוקח סתם ופטור כר' יוסי:
כתב יד ב
ה"ג אינו נאמן שמשביח מקחו. דאילנות הנטועין מקרוב פירותיהן משובחין:
מגוי פלוני הביאותים. ואנו יודעין שהפירות של הגוי הן של ערלה:
ר' יודן בעי. אם נאמן במסיח לפי תומו אם לא:
ר' יודן בעי אם כותי הוא כגוי אם לא:
כתב יד א
שיהא רוב מכנסו שלו. פי' אז אמרינן שמסתמא הן משלו ואם אמר מעושרין הן אינו נאמן דהוי שתיקתו להחמיר אבל אם אין רוב מכנסו משלו לא הוי שתיקתו להחמיר ונאמן:
כתב יד א
אני אומר מן השוק לקח. פי' ולא חיישינן שמא לקח מן השדה שהוא אריס בה דמסתמא לא יקח שלא מדעת בעה"ב:
ה"ג לא סוף דבר כשאין לאריס מאותו המין בתוך שדהו. פי' דלא חיישינן שיקח מפירות בעל הבית שלא ברשותו:
אלא אפילו יש לאריס מאותו המין בתוך שדהו מכיון כו'. פי' דלא חיישינן שיקח האריס אפילו מחלקו בלא רשות בעל הבית ולכך תלינן שמן השוק לקח כיון שאותו המין מצוי בשוק:
כתב יד ב
אני אומר מן השוק לקח. ולא חיישינן שמא לקח מן השדה שהוא אריס בה דמסתמא לא יקח שלא מדעת בעה"ב:
כתב יד א
דתני (ר' יוסי אומר) הלוקח סתם צריך לעשר דברי ר' יהודא ר' יוסי אומר אין צריך לעשר כצ"ל:
שלוחו הוא. פי' ופשיטא דפטור. פי' דהשתא מפרש האיך אומר לו עם הארץ:
ומסיק דאיירי בסתם פי' שע"ה א"ל סתם והוא לקח ג"כ סתם ופליג אם נתכוין המוכר לזכות ללוקח דהיינו השליח או לבעל המעות דהיינו העם הארץ:
וכא את אמרת הכין. פי' של שניהם לא ליהוי אלא של עם הארץ:
ומשני כאן ע"י מעותיו של זה כו'. פי' דהכא כשנתן א' יתירה לא מספקא לן דודאי נתן לשליח אלא דמספקא לן אם לא נתן אלא לשליח או שנתן גם כן לבעל המעות ואם כן ע"י מעותיו של זה וע"י רגליו של זה שניהן חולקין:
כתב יד ב
מתני' דר' יוסי. הא דקתני לוקח סתם ופטור אתיא כר' יוסי:
מה אנן קיימין. בשעה שאומר הע"ה איך אמר לו:
כתב יד א
ה"ג אם החליף את המעות צריך לעשר. פי' דהוי כמו שלקח במעות שלו ונותן להם שוודאי חייב לעשרן:
ואבדו חייב באחריותן. פי' ולפיכך הוי כשלו והוי כמו שלוקח בשבילו ונותן לעם הארץ דודאי צריך לעשר דהוי המעות אצלו כמלוה והוי כפורע חוב מדמאי:
כתב יד ב
והחליפן ואבדו חייב באחריותן. וא"כ הוי כשלו דלכן צריך לעשר דהוי המעות אצלו כמלוה והוי כפורע חובו מדמאי:
כתב יד א
שמואל אוסר במחליק בידו. פי' הא דקתני במתני' דאם אמר זה שלי וזה של חברי ונתערבו חייבת היינו כשמחליק בידו דחיישינן שמא נתן בעד שלו לחבירו אבל אם לא נתן לו החבר אלא שעם הארץ לקח מעצמו תלינן שנטל הככר שלקח בשבילו מתחלה כיון שלא נתן לו בידים:
והוא שנטל חלקו בסוף. פי' שנתן תחילה לעם הארץ אז חיישינן שמא נחלף אבל אם נטל חלקו מתחלה אמרינן מה שנשתייר הוא של עם הארץ ולפיכך אין צריך לעשר:
כתב יד א
נותן לך נותן לך. תי' לך מיותר:
כתב יד ב
פטרני. ולא איכפת ליה במה שיפטור אותו לכן לא הוי כמו לוקח ומה ששוקל בשבילו הוא שוקל:
אבל אם אמר נשקול הוי כשלוחו. ואם שקל יין נסך אסור:
כתב יד א
פרשני פרשני צ"ל פטרני פטרני. פי' דכשאמר לו פטרני לא איכפת ליה במה יפטור אותו ולכך לא הוי כשלוחו ומה ששוקל בשבילו הוא ישוקל אבל אם אמר ישקול הוי כשלוחו ולפיכך אם שקל יין נסך אסור:
הדרן עלך פרק המקבל שדה