אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן שסד

סימן שסג

א וי"א דהקרקע כו' וי"א כו'. הג"א בפ"ג דמ"ק בסי' קכ"ו:

ב ויש חולקים כו'. ממ"ש בגמ' דסנהדרין בקבר בנין משמע דוקא כה"ג ואינו מוכרח וגם על הסיפא חולק שאינו נחשב לקבר אלא לציון. טור:

ג אפילו ע"ד לפנותו. עבה"ג דאל"כ אסור לפנותו כמש"ל סי' שס"ג ס"א:

ד אפילו שלא מדעת כו'. סנהדרין מ"ז ב' וש"מ:

ה (ליקוט) בין שדה כו'. א"ר פ"ד הלכה ל"ג (וכ"ה בירושלמי פ"ז דנזיר אלא דשם איכא מ"ד בין שדה אילן לשדה כרם מפנהו לשדה כרם וכ"פ הרמב"ם ובספר האשכול) (ע"כ):

ו (ליקוט) בד"א כו' ואינו כו'. ירושלמי שם המוצא מ"מ ה"ז מטפל בו וקוברו במקומו אימתי בזמן שמצא חוץ לתחום אבל אם מצאו בתוך התחום ה"ז מביאו למקום בית הקברות וקוברו אר"ע כך תחלת תשמישי לפני חכמים פ"א כו' ושם מה ת"ל כי קבור תקברנו מכאן שאינו נעשה מת מצוה עד שיהא ראשו ורובו וכן תניא בא"ר (כ"כ בתה"א וליתא במ"ש שלנו) לעולם אינו מ"מ עד שימצא ראשו ורובו רי"א השדרה והגלגלת הן הן רובו (ע"כ):

ז אפילו נקבר כו'. דקאמר שם קבר הידוע כו' וקבר המזיק כו' משמע אפילו קבר ידוע:

ח (ליקוט) אם קדם כו'. ירושלמי סוף נזיר קבר שהוא מזיק את הרבים מותר לפנותו פינהו מקומו טהור ואסור בהנאה הורי ר' אבא בר כהן בכפר עקביא מקומו מותר בהנאה מה ופליג כאן כשקדם את העיר כאן בשקדמתו העיר וכ"פ בתה"א (ע"כ):

ט (ליקוט) קבר שפינוהו כו'. א"ר פי"ג (ע"כ):

י החוצב כו'. עתוס' שם מ"ז ב' ד"ה איתביה כו' אבל הרמב"ן כתב דסוגיא שם לאביי אבל לרבא בכל ענין אסור:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה