ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן שלח
א (ליקוט) וא"ל הרבה כו'. שם (בתה"א) בשם מ"ש נטה למות א"ל התודה עד שלא תמות הרבה שנתודו ולא מתו והרבה שלא נתודו ומתו והרבה שהולכין בשוק ומתודין שבזכות שאתה מתודה אתה חי אם יכול להתודות בפיו יתודה ואם לאו יתודה בלבו אחד המתודה בפיו ואחד בלבו ובלבד שתהא דעתו מיושבת עליו כל הדברים האלו אין אומרים לא בפני ע"ה ולא בפני נשים ולא בפני קטנים שמא יבכו וישברו את לבו מת לו מת אין כו' כמ"ש בסי' שקדם וכ"ז אינו במ"ש שלנו (ע"כ):
(ליקוט) סעיף א' עברא"ש פ"ג דמ"ק סי' קכ"ג בשם א"ר ובשם ספרי (ע"כ):
ב וכל המתודה כו'. מתני' פ"ו דסנהדרין:
ג ואם א"י כו'. טור (והוא ממ"ש הנ"ל בס"ק א'):
ד ואם א"י כו'. מתני' שם:
ה (ליקוט) חטאים כו'. עמ"ש בא"ה סי' תרכ"א ס"ה (ע"כ):
ו ואם רוצה כו'. אפילו בבריא הוא כמ"ש בפ"ק דעבודת כוכבים (ח' א') אלא דכאן טוב לעשות כן כמ"ש בפ' בתרא דיומא (פ"ו ב') שטוב לפרט חטאיו דקי"ל כראב"י וכמ"ש בהלכות יו"כ וע' ד"מ: