ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן שכח
א בשעה כו'. פ"ב מתני' ג' האשה כו' וכמש"ו לפיכך כו' ושם לזו קורא כו':
ב תרומה. כמ"ש תרימו תרומה ובלשון המקרא חלה נקרא העיסה כמ"ש חלות בלולות והרבה כיוצא אבל בלשון המשנה נקרא חלה בכל מקום וז"ש או כו' ומ"מ נכון לברך בלשון מקרא כמ"ש ברפ"ו דברכות רי"א ב"מ דשאים ול"ק ירקות בלשון מתני':
ג והוא שיהו כו'. הרמב"ם והטור ומשמע אף לפי מאי דקי"ל עגבות אין משום ערוה כמ"ש בברכות שם זה מחזיר פניו כו' וכן אמר כאן בירושלמי הדא דתימא עגבות כו' והביאו הר"ש והרא"ש ונראה דהרמב"ם ל"ג לימא מסייע אלא מסייע כו' והא דתרגמא רנב"י הוא בפ"ע דאף אם פניה טוחות מ"מ נראין העגבות:
ד ובמקום כו'. דבחלה הראשונה יצא וכמ"ש בר"ס שכ"ב וראשית זה כו':
ה הסומא כו'. עבה"ג וכ"ש בזה"ז ועסי' של"א סל"ב:
ו מיהו אם כו'. כמ"ש בספ"ז דעירובין:
ז וכן משרתת כו'. עש"ך:
ח ב' שותפין כו'. עסי' של"א סל"ה:
ט ומיהו כו'. וכ"כ תוס' דנזיר י"ב א':
(ליקוט) אפי' בעודו כו'. כמ"ש בנזיר י"ב א' תנן הריני נזיר כו' ועתוס' שם ד"ה מ"ט כו' וא"ת כו' ואר"ת כו' (ע"כ):
י והאורח כו'. ונ"ל דעתה סתמן כפירושן וכמ"ש בתוספתא פ"א דתרומות הבן בשל אביו כו':