אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן רפט

סימן רפח

א בא כו'. מנחות ל"ב ב' ב"מ ק"ב א':

ב ויברך כו'. ירושלמי פ' בתרא דברכות ושם אמר על מצות מזוזה (וערא"ש פ"ק דפסחים ס"י):

ג ולא יברך כו'. כמ"ש במנחות מ"ב ב' ולא כירושלמי שם דגם על כתיבה אתמר שם העושה לעצמו כו' ועתוס' שם ד"ה ואלו כו':

ד והקובע כו'. תוספתא פ' בתרא דברכות וכנ"ל סי' רס"ה ס"ה:

ה בטפח כו'. שם ושם ל"ג ב':

ו ואם שינה כו'. מדקאמר מצוה משמע לכתחלה וכ"ש בתוך חלל כמש"ש ל"ב ב' ס"ד אמינא כו' כמה כו':

ז בתחלת כו' ואם כו' והוא כו'. רמב"ם וס"ל דר' יוסי ל"פ אר' יהודה אלא במ"ש מגביה מן הקרקע טפח אמר בגובה ועוד ס"ל דמ"מ לכתחלה יניח בתחלת שליש ודברי ר' יוסי בדיעבד דוקא אבל הרא"ש וש"פ חולקין עליו בכל זה וס"ל דלכתחלה משליש עד המשקוף:

ח ואין חילוק כו'. עש"ך:

ט ואם קבעה כו'. ממש"ש כמאן כר"מ אימור כו'. ומשמע דפטורה לגמרי ואם בדיעבד כשרה לא ה"ל ליפטוריה:

י כיצד קובעה ימסמרנה כו'. כנ"ל ס"ב שיניחנה בחלל כו':

יא או כו'. ממש"ש העמיק כו' וכמש"ו ולא כו':

יב ויכוין כו' ויכוין כו'. ירושלמי סוף מגילה והביאו תוס' שם ד"ה הא כו' ולרש"י כשיטתו ולר"ת כשיטתו:

יג אבל י"א כו'. עתוס' שם ובב"מ ק"ב א' ד"ה בגובתא כו':

יד והמדקדקים כו'. דיוצאים י"ש כמש"ש במזוזתא דבי רבי וכמ"ש תוס' שם הלכך נראה כו' אבל לענין דינא קי"ל כרש"י וכמ"ש בא"ח סי' ל"ב סמ"ה וכן עושין בס"ת:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה