אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן רעד

סימן רעג

א צריך כו'. כמ"ש בגטין מ"ה ב' ורשב"ג עיבוד כו' ומשמע דסתמא לאו לשמה עד שיכוין ועתוס' דע"ז כ"ז א' ד"ה וכי כו' ונסתפק בסה"ת אם די במחשבה או עד שיאמר בפיו וע"ל ר"ס רע"א ובליקוטים שם ועבה"ג:

ב וצריך שיקרא כו'. עמ"ש בא"ח סי' תרצ"א ס"ב בהג"ה:

ג תמה. שבת ק"ג ב' ומוקמינן במנחות ל"א ב' ההיא ברייתא בס"ת ועתוס' שם ד"ה עשאה כו':

ד ואם כו'. כנ"ל דבעי תמה שיהיו כל אותיותיה שלמים כמש"ש ועוד שאין מוקף גויל כמ"ש בס"ד:

ה צריך כו'. פ"ג דמנחות וכמש"ל סי' רע"א ס"ג דעיקרה בס"ת איתמר:

ו ולא יהיו כו'. כמ"ש למטה:

ז ויהיה בין כו'. מנחות שם:

ח ולא כו' ואם כו'. במ"ס רפ"ב מניחין כו' אם עירב כו':

ט או דומה כו'. שבת שם:

י בין כו'. שם:

יא בין כו'. מנחות שם:

יב ויכול כו'. עש"ך:

יג ספר כו' ואפי' כו' וכן כו'. במ"ס פ"ג הלכה ז' ספר כו' גרפו כו':

יד ודוקא כו'. כיון שאין בו שיעור סתומה ובמ"ס פ"א הלכה י' רצוף שעשאה מסורג כו' היינו כשיעור סתומה:
(ליקוט) ודוקא כו' כל כו'. ממ"ש בפי"ב דשבת (ק"ג ב') עשאה כשירה ובשירה אמרינן במ"ס שצריך שיניח כשיעור סתומה כמ"ש הרא"ש בשמם בסי"ד וכ"כ הריב"ש בסי' רפ"ו מדברי הרמב"ם ואמר עשאה כשירה משמע דוקא כשיעור סתומה וע"ל סי' רע"ג ס"ג ואם אין כו' יניח חלק כו' ושם ס"ד נזדמנה כו' ואם לאו מניח כו' (ע"כ):

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה