ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן רנב
א ואין כו'. שם:
ב שאסור למכרם כו'. משא"כ ברישא שמותר אפי' בשביל מצוה אחרת. רמב"ם וכגי' בגמרא ברישא דלמא מתרמיא להו מילתא דמצוה ובסיפא פדיון שבויים:
ג (ליקוט) אבל אם בנאוהו כבר כו'. כ"ה גירסתו שם בנו לא אבל לפי גירסא שלנו משמע דמותר אף כה"ג וע"ל סי' ע"ר ס"א בהג"ה (ע"כ):
ד ומ"מ הנודר כו'. עש"ך בשם מהרי"ק ואין דבריו מוכרחים:
ה המעלים כו'. כמש"ש כל המאוחר כו' שבי כולהו כו' ובנדרים ס"ה ב' אילו כו':
ו שלא יהיו כו'. בעיא דלא איפשיטא שם אבל מדפליגי בכתובות נ"ב א' באשתו משמע משום דלא ליגרבו:
ז אבל אדם כו'. מדפליגי באשתו ועתוס' דגטין שם:
ח וכן כו'. תוס' שם ועבה"ג:
ט מפני כו'. כת"ק:
י ושבוי כו'. שם:
יא עבד כו'. גטין ל"ז ב' לרשב"ג וה"ה לרבא אף לת"ק:
יב ואם רגילים כו'. שם:
יג ואם שניהם כו'. שם וכפי' ב"י ע"ל סי' רנ"א בבה"ג ס"ק י"א:
יד אם איש כו'. כנ"ל ס"ח וס"ט דאשה קודמת וכיון דחייב בפרקונה איהי קודמת. שם:
טו ואפי' כו'. כמ"ש בכתובות מ"ח א' מ"ש כי כו':
טז מי שנשבה כו'. כמש"ש אלא האומר כו' ועבהג"א שם ד"ה מכאן כו' ובפ"ו דכתובות (ס"ז ב') יש לו ואינו כו' וחוזרין ונפרעין ממנו ועסי"ב וכ"ש עצמו:
יז האב כו' וה"ה קרוב כו'. ממ"ש בקדושין י"ח א' א"ה נכפינהו כו' וערש"י שם ד"ה בע"כ דאב כו' וכ"ש בכה"ג:
יח הפודה כו'. עתוס' דב"ק נ"ח א' ד"ה א"נ כו':
יט וצריך כו'. עח"מ סי' י"ד ס"ד בהג"ה: